חובת תשלום מזונות הילדים
לגירושין נודעות השלכות רבות ולא פשוטות על חיי בני הזוג הנפרדים, וכאשר לבני הזוג ילדים משותפים מחובת שני ההורים לזון אותם ולדאוג לצרכיהם.
על-פי הקבוע בחוק, החיוב במזונות נעשה לפי הדין האישי (הדתי) החל על הצדדים. במקרים של בני זוג יהודים מדובר בהלכה. לפי דין ההלכה האב נושא בחובה אבסולוטית לדאוג למזונותיהם ההכרחיים של ילדיו עד גיל 6. חובה זו מוארכת מגיל 6 עד 15 מכוח תקנות הרבנות הראשית. מגיל 15 ועד לגיל 18 חיוב האב במזונות ילדיו הוא “מדין צדקה”, קרי אינו אוטומטי ואינו אבסולוטי: בגילאים אלה של הילדים היקף חובת תשלום המזונות ושיעורם נגזרים מיכולתו של האב. אגב, דין צדקה מחייב את האם בתשלום מזונות בדיוק באותה מידה שהוא מחייב את האב.
חשוב להבין: חובת האב לשלם לילדיו הקטינים מזונות (לפחות עד הגיעם לגיל 15) היא מוחלטת, וכלל לא ניתן לערער על עצם קיומה. כל שאפשר לעשות הוא לדון בשיעור המזונות, בהתאם לנסיבותיו של כל עניין ועניין. לכן גם אם הקטינים מצויים בהסדר של משמורת משותפת תוך חלוקת זמנים שוויונית בין שני ההורים, אפילו כאשר האב נושא בכל צרכי הקטינים בעת שהייתם אצלו, חובתו בתשלום מזונותיהם אינה מתבטלת והוא עדיין יהיה חייב לשלם, אם כי בשיעור מופחת.
שיעור המזונות
לרשות בית המשפט עומדות שתי דרכים לקביעת גובה המזונות ההכרחיים שעל האב לשלם לאם הקטינים.
הראשונה – באמצעות הוכחת צרכיהם של הילדים. לפי שיטה זו על האם להביא לבית המשפט ראיות ואסמכתאות להוצאות בפועל בקשר עם הילדים: קבלות לרכישת מזון וביגוד, אישורים להוצאות חינוך ורפואה ועוד כהנה וכהנה.
הדרך השנייה מבוססת על קביעת סכום מזונות מינימאלי בהתבסס על הפסיקה הנוהגת. כיום מקובל לחייב אבות במזונות מינימאליים בסכום חודשי שנע בין 1,300 ל-1,450 שקלים עבור כל ילד.
בכך לא תם החיוב, ועל האב להוסיף על המזונות ההכרחיים תשלום עבור מדור והוצאותיו – כלומר, לשלם חלק מעלות מגורי הילדים, כגון שכר דירה או משכנתא, ארנונה, מים וחשמל. כאשר מדובר בילד אחד שיעור השתתפות האב יהיה כ-30%, במקרה של שני ילדים – 40%, שלושה ילדים ומעלה – לא פחות מ-50%. כמובן שהוצאות המדור צריכות להיות סבירות, ואם אישה שטרם הגירושין התגוררה עם בעלה בדירת שלושה חדרים באשדוד תבקש לעבור עם הילדים לווילה בסביון, הגרוש לא יחויב לשאת בתשלומי מדור מופרזים.
גם באלה לא מתמצים חיובי האב, ועל זאת הוא פעמים מתבקש להוסיף מחצית מעלות הוצאות לחוגים, צהרון עד גיל 9, תשלומי הורים במוסד חינוכי ממלכתי, הוצאות בריאות חריגות שאינן מכוסות על-ידי המדינה (משקפיים וכד’). עם זאת אין חובה לשלם עבור חינוך בבית ספר פרטי או ביטוח בריאות פרטי.
מזונות לפעמים אפשר להפחית
לא פשוט להפחית את שיעור המזונות שנקבע בהסכם או בפסק דין. על הטוען להפחתה מוטל הנטל להוכיח שינוי נסיבות מהותי ובלתי צפוי המצדיק את דרישתו.
הסדר של משמורת משותפת עשוי, כאמור, להביא להפחתת המזונות (אך לא ביטולם). לפי ההלכה הנוהגת כיום, במקרה של משמורת משותפת ניתן להפחית מזונות בשיעור שנע בין 25% ל-50%, תוך התחשבות בגובה הכנסות הצדדים.
סיבה נוספת שבהן יכול להתחשב בית המשפט בבקשה להפחתת מזונות היא שינוי לרעה במצבו הכלכלי של האב. אם האב הסתבך כלכלית, פוטר מעבודתו או לא מצליח למצוא עבודה במשך זמן רב, בית המשפט עשוי להתחשב בנסיבות אלה לשם הפחתת המזונות. הדין מכיר בצורך שלא לפסוק מזונות גבוהים כדי להותיר לאב הכנסה מינימלית לשם קיום בכבוד.
גם שינוי לרעה במצב בריאותי (גילוי מחלות קשות שפוגעות בכושר ההשתכרות של הגרוש) הולדת ילדים נוספים, שינוי לטובה במצב הכלכלי של האם (אם, לדוגמה, קיבלה דירה בירושה ובכך נחסכות ממנה הוצאות מדור) – כל אלה ונסיבות אחרות עשויים להצדיק, במקרים המתאימים, הפחתה של גובה המזונות. עילה נוספת היא “בן סרבן” – היינו הקטין מסרב בכל תוקף להתראות עם אביו, וזאת לאורך זמן וללא סיבה מוצדקת.
מאת עוה”ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר
E-mail: alina.k.adv@gmail.com
תגובות למאמר