בית המשפט: אם רכב נלקח בלי רשות, אפילו לא מדובר בגניבה במובנה הפלילי, לצורך כיסוי ביטוחי רואים בו כאילו נגנב
בית המשפט: אם רכב נלקח בלי רשות, גם אם לא מדובר בגניבה במובנה הפלילי, לצורך כיסוי ביטוחי רואים בו כאילו נגנב
הוריו של רועי מסרו לו את מכוניתם כדי שינהג בו, וכך עשה כשאיתו נוסעות שלוש ידידות צעירות. רועי שהיה מעוניין לשוחח בטלפון עצר את הרכב בתחנת אוטובוס ויצא מהרכב, כאשר הוא משאיר אותו מונע. לפתע, אחת מהנוסעות שהייתה תחת השפעת אלכוהול, עברה למושב הנהג, החלה בנסיעה פרועה, ולבסוף התנגשה בעמוד חשמל והביאה להתהפכות הרכב תוך שנגרם למכונית אובדן מוחלט. הורי רועי פנו ל”הראל” שביטחה את הרכב בביטוח מקיף בתביעה לקבלת פיצוי. הראל דחתה את הדרישה ולא הותירה להם ברירה אלא להגיש תביעה לבית המשפט.
ההורים טענו בבית המשפט כי יש לראות במכונית כאילו נגנבה על-ידי הידידה השיכורה, ולכן האירוע מכוסה. עוד טענו כי פרשנותה הנכונה של הפוליסה היא שנטילת הרכב על-ידי הידידה, וזאת ללא רשות, אינה אלא “גניבה” שהיא סיכון המכוסה בפוליסה. עוד נטען שיש לבחור את הפרשנות המיטיבה עם המבוטח בקשר למחלוקת בין הצדדים לגבי משמעותו של המונח “גניבה” לפי פוליסת הביטוח.
חברת הביטוח הראל גרסה שהאירוע אינו יכול להיחשב לגניבה, תוך שהיא מפנה לדין הפלילי ולהגדרה של עבירת הגניבה שם. בהתאם לדין הפלילי, גניבה מתרחשת כאשר אדם נוטל דבר הניתן להיגנב במטרה לשלול אותו מבעליו שלילת קבע. לא כך הרי היו פני הדברים בעניין זה וברור שלידידה לא הייתה כוונה לשלול את המכונית מבעליה לצמיתות.
בית המשפט קיבל, לא בלי לבטים, את גרסת ההורים. כאשר עוסקים בפרשנות חוזה ביטוח, נקבע, אין לעשות זאת בזיקה לדין הפלילי, אלא באמצעות כללי הפרשנות הרגילים שחלים בדיני הביטוח.
בנסיבות שבהן פוליסת הביטוח המקיף לרכב שרכשו הוריו של רועי לא כללה הגדרה של המונח “גניבה”, צריך לבחון את משמעותו בעיני צדדים סבירים לחוזה ביטוח. בית המשפט קבע בפסק הדין שעת שמאן-דהוא לוקח רכב ללא רשות מדובר במעשה העלול להיראות בעיני מבוטח סביר כגניבה, וזאת גם אם מי שלקח את הרכב לא התכוון לשלול אותו לצמיתות. לכן, בכל הנוגע לדיון בשאלה של כיסוי ביטוחי, בעיני מבוטח סביר מדובר בגניבה. אם הראל הייתה מעוניינת להקנות למונח “גניבה” משמעות המתאימה להוראות הדין הפלילי, היה עליה לכלול זאת במפורש בחוזה הביטוח.
בית המשפט החיל בפסק הדין כלל פרשנות חוזה “נגד המנסח”, קרי פירש תנייה חוזית באופן שמיטיב עם צד להסכם שלא השתתף בניסוחו (ובפוליסות ביטוח מדובר מבוטח-הצרכן).
אולם בנסיבות מעין אלה בפטור בלא כלום אי אפשר, ובית המשפט פסק שרועי לא התנהג באופן סביר כשהשאיר את הרכב מונע שבתוכו נערות שיכורות ללא השגחה, וייחס לו אשם תורם בשיעור של 30%. כך הופחת שליש מסכום התגמולים שנפסק לטובת ההורים והראל חויבה בתשלום של כ-90,000 שקלים.
[תא (חי’) 36193-06-12 נדיה חיימוב נ’ הראל חברה לביטוח בע”מ (ניתן ביום 31/7/14)]
מאת עוה”ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר
alina.k.adv@gmail.com
תגובות למאמר