ביטוח רכב מקיף נועד, בין היתר, לפצות מבוטח שרכבו נגנב בסכום השווה למחיר המחירון של הרכב במועד הגניבה. במקרה כזה חברת הביטוח צריכה לשלוח יד עמוק לכיס ולשלם למבוטח לא מעט כספים בסכומים המגיעים לעשרות ואף מאות אלפי שקלים (תלוי בסוג הרכב וגילו). לא סוד גם שהמבטחים, איך לומר, לא ששים ולא ממהרים לשלם ולעתים מגרילים טענות מכל הבא ליד בניסיון להתחמק מתשלום מלא או חלקי. תדיר מושמעת מפי חברות הביטוח טענה למרמה מצד המבוטח, שגורסת כי המבוטח מסר מידע כוזב לגבי עצם הגניבה – שכלל לא אירעה. 
מקרה דומה נדון באחרונה בבית המשפט השלום בחיפה. באחד הערבים אורנית ובן זוגה החנו את רכבם בסמוך למוסך, לצורך הכנסתו לטיפול למחרת. בשיחה טלפונית בבוקר למחרת עם המוסך התברר שהרכב אינו במקומו וככל הנראה נגנב. אורנית הגישה תלונה למשטרה, דיווחה על האירוע לכלל חברה לביטוח, שביטחה את הרכב בביטוח מקיף, וביקשה מהחברה פיצוי. לאחר חקירה שערכה “כלל” דחתה את הדרישה וסירבה לשלם, ומאוחר יותר הציעה במקום מחיר המחירון (60 אלף ₪) רק 16,000 ₪ .אורנית לא ויתרה והגישה תביעה לבית המשפט.
חברת הביטוח העלתה שלל טענות להגנתה ובין השאר אמרה שאורנית שיקרה בדיווח ושהגניבה כלל לא אירעה. אלא שבית המשפט, לאחר ששקל את הראיות ועדויות הצדדים, דחה את הטענה החמורה וקיבל את התביעה.
השופטת אספרנצה אלון פנתה להוראת סעיף 25 לחוק חוזה ביטוח (כותרתו: “מרמה בתביעת תגמולים”) שקובע כי במקרה של מרמה מצד המבוטח חברת הביטוח פטורה מתשלום תגמולים. אלון הבהירה: כאשר חברת ביטוח טוענת למרמה מצד המבוטח, בגלל חומרתה הרבה של הטענה (שלמעשה מייחסת למבוטח מעשה פלילי), רובץ עליה נטל הוכחה כבד במיוחד.
השקפה זו של בית המשפט ידועה והיא מיוסדת היטב בהלכה השיפוטית. כך, למשל, קבע בית המשפט העליון בפרשת פלדמן משנת 2011:
“אכן, הנטל להוכיח את שלושת יסודותיו של סעיף 25, לרבות כוונת המרמה, מוטל על המבטחת, כמי שטוענת לפטור מאחריות ביטוחית. מאחר שמדובר בהטלת ‘סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית’ ומאחר שמדובר בתוצאה קשה ומרחיקת לכת – של שלילת תגמולי הביטוח מהמבוטח – דרושות ראיות כבדות משקל להוכחת כוונת המרמה.”
בפסק הדין החדש השופטת אלון אמנם מצאה שגרסתה של אורנית מעוררת ספקות, עדיין, חברת הביטוח לא עמדה בנטל הכבד להוכיח מרמה, והורתה ל”כלל” לשלם את מחיר המחירון (בניכוי 19% בגין בעלות קודמת של חברת השכרה), ובסך הכל 49 אלף ₪ בתוספת 6,000 הוצאות משפט.
[ת.א. (חי’) 28153-11-11 בוזי נ’ כלל חברה לביטוח בע”מ (ניתן ביום 22/7/14)]
עו”ד יצחק איתן (פרנלדס) ועו”ד ארתור בלאייר
תגובות למאמר