פשרה בתובענה ייצוגית: תוקף תווי קנייה יוארך ל-4 שנים וחצי ותווי קנייה שפג תוקפם – יוחלפו
לפני ימים ספורים בית המשפט המחוזי מחוז המרכז אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית שהוגשה נגד 2 רשתות השיווק הגדולות בישראל – “שופרסל” ו”ריבוע כחול” – בנוגע לתנאים שעל פיהם הרשתות משווקות תווי קנייה (ת”צ 5763-09-11 חורב נ’ שופרסל ואח’, מאת כבוד השופט פרופ’ עופר גרוסקופף).
בתי המשפט אינם נוהגים, כעניין שבשגרה, לצאת מגדרם כדי להלל ולשבח את חשיבותו של מוסד התובענה ייצוגית ואת כוחה לשנות לטובת כלל ציבור הצרכנים נורמות מסחריות קלוקלות שנוהגות בגופים גדולים ובעלי עוצמה, ואת יכולתה להביא לתיקון המעוות. אך לעתים נדירות הם חורגים ממנהגם, וכך אירע בפרשת חורב.
תובענה ייצוגית מוגשת לרוב מקום שבו לצרכן בודד נגרם נזק בסכום נמוך שאינו מצדיק הגשת תביעה אישית. אלא שסיכומם יחדיו של נזקים זהים או דומים שמשותפים לקבוצה גדולה של צרכנים יכול להצטבר לסכומים ניכרים. לכן חוק התובענות הייצוגיות מתיר לתובע בודד, במקרים המתאימים, לקבל הכרה כמייצג של קבוצת תובעים פוטנציאלית גדולה ולתבוע בשמה את סך הנזקים של כל חברי הקבוצה במצטבר.
למעשה, קיומו של מוסד התובענה הייצוגית מאפשר ניהול של הליך משפטי להטבת נזקיהם של צרכנים רבים בנסיבות שבהן לא היה מתקיים כל הליך אחר אילו כל צרכן נאלץ להגיש תביעה אישית על סכום זניח. התובענה הייצוגית היא אפוא מכשיר רב עוצמה שנועד לאזן במקצת את יחסי הכוחות הלא שוויוניים שבין הצרכנים לבין גופים גדולים העוסקים במכר מוצרים ובמתן שירותים לציבור.
והנה, לבית המשפט הגיעה תובענה ייצוגית שתוצאתה (על-אף שהסתיימה בפשרה) רושמת ניצחון לציבור הצרכנים. פרשת חורב עסקה במה שמכונה “תווי קנייה”. בקרב מעסיקים וועדי עובדים מקובל להעניק לעובד, כמתנת חג, תווי קנייה המאפשרים רכישתם של מוצרים ושירותים ברשתות שיווק ובחנויות הנקובות על התו. על פי הערכות, מדי שנה מונפקים תווי קנייה בשווי העולה על 3 מיליארד ₪, והיד עוד נטויה. בישראל של היום כמעט שאין מי שלא קיבל פעם תווי קנייה כאלה ועשה בהם שימוש. על כן לפרשנות תנאי השימוש בתווי קניה נודעת חשיבות רבה והיא נוגעת למיליוני ישראלים.
מבחינה רעיונית ניתן לראות בתווי קנייה “שווה כסף” מזומן. כך אף מציגות זאת המנפיקות – אך מסייגות את השימוש בתווים במקומות מוגדרים ותוך פרק זמן קצוב וקבוע מראש. אם לא נעשה שימוש בתווי הקנייה בתוך פרק זמן מסוים, תוקפם פג והם הופכים לניירות חסרי ערך.
לעניין זה בדיוק (הגבלת תוקף תווי הקנייה) נדרש בית המשפט המחוזי בפרשת חורב. התובע המייצג הגיש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד שופרסל וריבוע כחול (חברה שמפעילה רשת חנויות תחת שם המותג “מגה”), בטענה כי הגבלת תוקפם של תווי הקנייה מהווה תנאי מקפח בחוזה אחיד, וככזה בטל וחסר תוקף, ועל תווי הקנייה להיות ברי שימוש לפרק זמן בלתי מוגבל.
לטענת התובע המייצג, תווי הקנייה משווקים לציבור כשווי ערך לכסף, וכאשר תוקפם פג והם הופכים לפיסות נייר חסרות ערך, ולצרכן נגרם הפסד כיוון שלא קיבל כל תמורה בעד התווים. זאת שעה שמנפיקות תווי הקנייה נהנו מקבלת תמורה מלאה ומראש עבור התווים והתעשרו כששלשלו לכיסן את הכספים שקיבלו כתמורה בעד התווים – בלא שסיפקו תמורתם דבר וחציו. לדעת התובע המייצג, מדובר בהתעשרות פסולה ובתוצאה אבסורדית, וההסדר מקפח את הצרכן. התובע המייצג סבר, אם כן, שקבלת תמורה מלאה בעד התווים והגבלת מועד מימושן, כפי שנוהגות המנפיקות, אינן צודקות ואינן כדין.
סעיף 1 לחוק החוזים האחידים קובע שמטרתו “להגן על לקוחות מפני תנאים מקפחים בחוזים אחידים”. סעיף 3 לחוק מגדיר תנאי מקפח כתניה חוזית שיש בה “משום קיפוח לקוחות או משום יתרון בלתי הוגן של הספק העלול להביא לידי קיפוח לקוחות”.
תווי הקנייה שנדונו בפרשת חורב נרכשו, כאמור, בעד תמורה כספית מלאה, והם שימשו עבור מחזיקי התווים “אמצעי תשלום” לכל דבר לרשתות השיווק והחנויות שבהם התאפשר מימושם. בנוסף, כאשר תווי הקנייה נמסרו כשי לחג לעובדים, סכומם נזקף כשכר עבודה שבגינו נגבה מס הכנסה. לכן פקיעת תוקפם בחלוף פרק זמן מוגבל וקצר יחסית (כ-18-15 חודשים, בממוצע, ממועד ההנפקה) מקפחת את האוחזים בהם ומותירה אותם עם נייר חסר ערך.
דומה שרשתות השיווק שנגדן הוגשה התובענה הייצוגית העריכו את סיכויי הצלחתה כטובים, והעדיפו להגיע לפשרה נדיבה על פני נטילת סיכון להפסד בפסק דין כואב. במסגרת הפשרה (שאושרה על ידי בית המשפט) נקבע שכל המחזיק בתווי קנייה של שופרסל או ריבוע כחול, לרבות כאלה שתוקפם פג, יוכל להחליפם בתווי קנייה חדשים בעלי תוקף של 4 שנים וחצי. כמו כן, כל תווי קנייה שיונפקו בעתיד יהיו אף הם בעלי תוקף של 4 שנים וחצי, כך שתוקפם הוארך פי 3 משהיה מקובל עד כה.
עוד השופט גרוסקופף הביע תקווה שיתר רשתות השיווק שמנפיקות תווי קנייה, ושלא היו צד להליכים בפרשת חורב, יאמצו את הסדר הפשרה ויפעלו לפיו, ולא ימתינו לתביעות ייצוגיות דומות נגדן. מי אשר לו אוזניים לשמע ישמע.
אכן הישג צרכני מרשים לתובע המייצג, לבאי כוחו ולמוסד התובענה הייצוגית.
מאת עוה”ד ארתור בלאייר ויצחק פרנלדס
*רשימה קצרה זו אינה ממצה ואינה מהווה ייעוץ משפטי; אין להסתמך עליה בשום אופן ויש לקבל ייעוץ משפטי המתאים לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.
תגובות למאמר