חוק חדש מחייב חברות תעופה לפצות נוסעים שטיסתם בוטלה או איחרה
החופשה תוכננה לפרטיה – לקחתם ימי חופש, מצאתם סידור לבעלי החיים, הזמנתם טיסה ומלון מהסרטים – וברגע האחרון התבשרתם שטיסתכם בוטלה או מאחרת? אבוי.
עיכוב או ביטול של טיסות הינן תופעה רווחת. עם קבלת הבשורה, הנוסע לעתים מוצא עצמו ממתין עד כלות בשדה התעופה ומנסה בתושייה אין-קץ לשקם את תכניותיו המשובשות.
למקרים כאלה בדיוק נועד חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב-2012 (להלן: “החוק“). החוק מחייב את חברות התעופה במתן הטבות ופיצוי לנוסעים שטיסותיהם מתבטלות, מאחרות ואפילו מקדימות.
החוק מגדיר טיסה שמאחרת ביותר מ-8 שעות כטיסה שבוטלה,[1] ומחייב את חברת התעופה לפצות את הנוסעים בפיצוי משולב שכולל השבת כספים ששולמו עבור הכרטיס או מתן כרטיס טיסה חלופי, ובנוסף לזה פיצוי עד כ-3,000 ₪ (בהתאם למרחק הטיסה).[2] אך אם הטיסה בוטלה וחברת התעופה או סוכנות הנסיעות הודיעה על כך לפחות שבועיים לפני מועדה, לא תזכו בפיצוי הכספי.[3] גם אם טיסתכם בוטלה והודיעו לכם על כך בין שבועיים לשבוע לפני מועדה והציעו טיסה חלופית במועדים מאוד קרובים לטיסתכם המקורית – לא תקבלו פיצוי.[4]
עוד החוק מחייב את חברת התעופה להתחשב לא רק בנוסע אלא גם באנשים שטסים עימו. זכותכם, למשל, לסרב לטוס בטיסה חלופית אם הצעה זהה לא הוצעה לקרובים שטסים יחד איתכם.[5] אם טיסתכם המריאה באיחור של שעתיים – תפוצו באמצעות מזון ומשקאות, ובנוסף חברת התעופה חייבת לספק לכם שירותי תקשורת ללא תשלום (אפשרות לטלפן, לשלוח מייל או פקס).[6] אם האיחור עולה על 5 שעות – זכותכם לקבל בחזרה את תמורת הכרטיס או טיסה חלופית, לפי בחירתכם.[7] אם בחרתם בטיסה חלופית ביום שלמחרת הטיסה המקורית והדבר מחויב בהוצאות נוספות של לינה בבית מלון – חברת התעופה תישא בהוצאות אלה (למעט מקרים חריגים).[8]
גם הקדמת טיסה אפשרי שתזכה בפיצוי. אם טיסתכם הוקדמה ביותר מ-5 שעות ועודכנתם על כך פחות משבועיים לפני מועדה, תהיו זכאים להשבת התמורה או לכרטיס טיסה חלופי, לפי בחירתכם – וזאת גם אם תעלו לטיסה שמועד המראתה הוקדם.[9] אם מועד ההמראה הוקדם ביותר מ-8 שעות וחברת התעופה הודיעה על כך פחות משבועיים לפני מועד הטיסה, תוכלו לעלות לטיסה המוקדמת, לקבל בחזרה את התמורה ששילמתם (או כרטיס טיסה חלופי) ובנוסף תהיו זכאים לפיצוי עד כ-3,000 ₪ (בהתאם למרחק הטיסה).[10]
עוד החוק נועד לסייע לנוסע בגבייתו של הפיצוי והתמורה מחברות התעופה. החוק מחייב את סוכנות הנסיעות שמכרה לנוסע את הכרטיסים לטיסה לסייע לנוסע במימוש זכותו אל מול חברת התעופה.[11] החוק גם מעניש חברות תעופה שמסרבות להעניק הטבות לנוסעים שטיסותיהם בוטלו, הוקדמו או איחרו ומאפשר לבית המשפט לפסוק לחובתם פיצויים לדוגמה, ללא הוכחה נזק, וזאת עד לסך של 10,900 ₪.[12]
טענת מרכזית שיכולה לעמוד לזכות חברת התעופה היא שהטיסה בוטלה מחמת נסיבות מיוחדות שלא היו בשליטתה, וגם אם הייתה עושה כל שביכולתה – לא הייתה יכולה למנוע את ביטול הטיסה.[13] חברת תעופה יכולה, למשל, לטעון שטיסתה בוטלה בשל תקלה טכנית ממשית ובלתי צפויה, ולכן אינה חייבת בפיצוי.
אלא שפרשנות שניתנה לטענה זו באחרונה בפסק דין בעניין רוזנבוים,[14] מאת בית המשפט לתביעות קטנות בהרצלייה, מחמירה עם חברות תעופה ומיטיבה עם נוסעים. שם נקבע שככלל תקלה טכנית אינה נסיבה שפוטרת את חברת התעופה מפיצוי. נסיבה מיוחדת כזו יכולה להתקיים במקרה של תקלה נדירה כמו פגם נסתר במטוס שנגרם במהלך ייצורו ושבעקבות גילויו ניתנה הוראה לקרקע את כל המטוסים המשמשים את כל חברות התעופה בעולם.[15] באותו פסק-דין היה מדובר בתקלה שהצריכה החלפת מנוע, ובית המשפט לא מצא בה נסיבה שמצדיקה פטור מפיצוי.
עוד בפרשת רוזנבוים השופט חלק על פרשנות מרחיבה (לטובת חברות התעופה) שניתנה בעבר במספר פסקי דין, ובפרט בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בראשון לציון, בעניין ת”ק (ראשל”צ) 26665-09-12 קנר נ’ ארקיע קווי תעופה ישראלית בע”מ (ניתן ביום 13/12/13).[16] השופט אימץ, כך נראה, גישה שהושמעה בפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, בעניין ת”ק (ת”א) 32988-10-12 גסקו נ’ ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ (ניתן ביום 22/3/13). שם נאמר כי בהתאם לחוק החדש, תקלה טכנית לרוב אינה מהווה נסיבה מיוחדת שמצדיקה פטור מפיצוי. וכך הרשם אדי לכנר בפרשת גסקו:
“כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין, כך לטעמי גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום” (עמ’ 2 לפסק הדין).
אף שההכרעות שנסקרו לעיל התקבלו בבתי משפט בערכאה נמוכה וטרם נקבעה הלכה מחייבת בעניין, עיון בפסק הדין בפרשת רוזנבוים ובפרשנות שהוצעה בו מלמד על מגמת הדין ובתי המשפט להיטיב עם הצרכן ולהצר את צעדיהן של חברות התעופה ולחייב אותן בשינוי של ממש במדיניות ביטולים ואיחורים בטיסות.
מאת עוה”ד יצחק פרנלדס וארתור בלאייר
*רשימה קצרה זו אינה ממצה ואינה מהווה ייעוץ משפטי; אין להסתמך עליה בשום אופן ויש לקבל ייעוץ משפטי המתאים לנסיבותיו הספציפיות של כל מקרה.
[1] סעיף 1 לחוק.
[2] סעיפים 6(א)(1)-(3).
[3] סעיף 6(ג)(1).
[4] סעיף 6(ג)(2).
[5] סעיף 6(ד).
[6] סעיף 7(א).
[7] סעיף 7(ב).
[8] שם.
[9] סעיף 8(א).
[10] סעיף 8(ב) בצירוף התוספת הראשונה לחוק.
[11] סעיף 15 לחוק.
[12] סעיף 11 לחוק. זאת ועוד: סעיף 18 לחוק מחיל את הוראות החוק, לרבות לעניין הפיצוי, על טיסות פנים-ארציות. אלא ששר התחבורה והתשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים התקין תקנות, מכוח החוק, שהוראותיהן מצמצמות את היקפי הפיצוי [תקנות שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (טיסות פנים-ארציות), תשע”ג-2013]. תקנות אלה נכנסו לתוקף ביום 8/9/13. כך לשון תקנה 2:
“סכומי הפיצוי הכספי בטיסה פנים-ארצית יהיו כמפורט להלן:
(1) בקו שבין תל אביב (שדה דב, נמל התעופה בן גוריון או חיפה לבין אילת – 250 שקלים חדשים;
(2) בקו שבין תל אביב (שדה דב) לבין עין יהב או ראש פינה (מחניים) – 150 שקלים חדשים;
(3) בכל קו אחר – 200 שקלים חדשים.”
[13] סעיף 6(ה)(1). החוק גם רואה הצדק לביטול טיסה במקרים של שביתה או השבתה מוגנות [סעיף 6(ה)(2)] ולצורך הימנעות מחילול שבת או חג [סעיף 6(ה)(3)].
[14] ת”ק (הרצליה) 44155-12-12 רוזנבוים נ’ ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ (ניתן ביום 29/7/13).
[15] פסקה 20 לפסק הדין.
[16] וראו מפיה של הרשמת הבכירה רנה הירש בפרשת קנר: “לטעמי, אין חולק שביטול טיסה בשל תקלה טכנית ממשית אינה בשליטת הנתבעת. כך גם ביטול הסיכום לחכירת מטוס חלופי מחברת התעופה הטורקית לא היה בשליטת הנתבעת. אני סבורה שהנתבעת יצאה ידי חובתה באיתור וחכירה של מטוס חלופי (וזאת לא פעם אחת כי אם פעמיים) ולא ניתן להטיל עליה חובה מעבר לכך, חובה שתהיה בלתי סבירה בנסיבות העניין” (פסקה 8 לפסק הדין). הרשמת הירש אזכרה שלושה פסקי דין של בתי משפט לתביעות קטנות שנקטו פרשנות דומה. כך, בת”ק (נתניה) 4614-09-11 רוס ואח’ נ’ ישראייר תעופה ותיירות בע”מ ואח’ (ניתן ביום 25/6/12), שנסוב על ביטול טיסה עקב תקלה של זיהום הדלק במטוס, נאמר כי “כוח עליון איננו רק צירוף נסיבות המתרחשות בשל מזג האוויר, תנאי הטבע או גרמי השמיים” (עמ’ 4 לפסק הדין). פרשנות דומה ניתנה בפרשות ת”ק (פתח תקווה) 16418-02-09 אבטה נ’ Swiss International Air Lines Ltd (ניתן ביום 14/1/10) ות”ק (באר שבע) 53583-05-11 ציפין נ’ איזי גו בע”מ (ניתן ביום 21/12/11). אלא שפסקי דין אלה ניתנו טרם חקיקתו של חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע”ב-2012 – ועל כן אינם בהכרח משקפים את הדין הנוהג והמחייב כיום. ראו עוד: ת”ק 25425-02-13 שור ואח’ נ’ ארקיע קווי תעופה ישראליים בע”מ (ניתן ביום 8/9/13).
תגובות למאמר