לא ניתן לכפות על יורש לקבל חלקו בעיזבון, והוא יכול “להסתלק” ממנו. אלא שלפעמיםהסתלקות משמשת ככלי טקטי שנועד למנוע מנושים של היורש לשים ידיהם על כספים ונכסים אותם הוא היה אמור לקבל.
אלא שלא תמיד בית המשפט יאשר הסתלקות מירושה וכאשר נוכח שזו נעשתה בהעדר תום לב – יבטלה.כך קבע בית המשפט העליון בהלכה המנחה שנפסקה בע”א 4372/91 סיטין נ’ סיטין:
“כאשר בבסיסה של ההסתלקות ניכרת רמיה או כוונה לפגוע בזכויות צדדים סמוכים, על בית המשפט להעמיק ולבחון את נסיבות הפעולה מחוץ לגדרי חוק הירושה, על מנת שלא יינזקו האחרונים בברכתו של החוק”.
כך למשל לא תאושר הסתלקות מירושה של אדם המצוי בהליכי פשיטת רגל כפי שנקבע, למשל בפרשת סיטין נ’ סיטין. שם החליט בית-המשפט לפסול הסתלקות יורש מצוואה כיוון שהגיע למסקנה כי
Businessmen head to head
הסתלקות זו נעשתה בהעדר תום לב כדי לגרוע מזכויות צדדים שלישיים. לדברי בית המשפט בחינת ההסתלקות בפריזמה של עיקרון תום הלב באה לערוך איזון בין זכותו של אדם שלא לקבל נכסי עיזבון , לבין הזכויות הלגיטימיות של הנושים של היורש. בנסיבות המקרה, הוחלט כי הפגיעה בנושים, שתימנע מהם היכולת להיפרע מהיורש בגלל ההסתלקות, אינה עולה בקנה אחד עם חובת תום-לב, ועל-כן קבע בית-המשפט כי תבוטל.
תגובות למאמר