בהתאם לקבוע בחוק, העסקתם של עובדים זרים ללא היתר עבודה כדין, הינה עבירה פלילית ובצידה קנס למעסיק היכול להגיע כדי עשרות אלפי שקלים. בתי הדין לעבודה, לא אחת, חזרו על חומרתה של עבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר בהיותה עבירה כלכלית, חברתית ומוסרית, הגוררת אחריה השלכות קשות. לאור זאת, בתי הדין לעבודה נוהגים לחייב מי שהורשע בעבירה זו בתשלום קנס בסכום גבוה כדי ליצור הרתעה מפני ביצועה ועל מנת להפוך את ביצוע העבירה לבלתי כדאי. בהתאם לפסיקה בתי הדין לעבודה מטילים על אדם שהורשע בהעסקה שלא כדין של עובד זר, קנס בשיעור של 20 עד 100 אלף שקלים.
כיוון שהעסקת עובדים זרים ללא היתר הינה עבירה פלילית, חלים כל הכללים שבניהול הליך פלילי, וכדי להרשיע בעבירה קם הצורך להוכיח את כל יסודותיה ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, היינו מעבר לספק סביר.
מדובר בנטל לא קל ופעמים רבות המדינה כמאשימה נתקלה בקושי ניכר להוכיח ברמת הוודאות הנדרשת במשפט הפלילי מי מעסיקם של העובדים הזרים. קושי זה בא פעמים רבות כיוון שהעובדים הזרים מגורשים חזרה למדינותיהם סמוך לתפיסתם, ואינם יכולים להופיע בבית הדין ולהצביע על מעסיקם. לפיכך בחוק נקבעה חזקה – כלומר הנחה עובדתית – לפיה המעסיק הוא מי שמחזיק במקרקעין בהם נתפסו העובדים הזרים. כך למשל, אם נתפסה בביתו של אדם עובדת זרה המנקה את הרצפה – יראו בבעל הבית כמי שהעסיק אותה; נתפסו פועלים זרים העוסקים בעבודות בניה, הרי שהקבלן המבצע את העבודות במקום הוא מעסיקם.
קביעת ההנחה העובדתית בדבר אשמתו של המחזיק במקרקעין באה להקל על המדינה כמאשימה, ומעבירה אל מי שאצלו נתפסו העובדים הזרים, את הצורך להוכיח כי אלה אינם עובדיו. הפרכת החזקה אינה קלה כלל ועיקר, ובהתאם לדין לא ניתן להסתפק בהעלאתה של גרסה כללית או בהפניית אצבע למעסיק אפשרי אחר. על הנאשם בהעסקתם של עובדים זרים ללא היתר להציג גרסה הגיונית ואמינה הנתמכת בראיות שיעוררו ספק סביר בדבר היותו המעסיק.
ממקרים שטופלו במשרדנו למדנו שנסיבותיו השונות של כל מקרה, מצריכות על מנת לשמור על האפשרות להביא לזיכוי, טקטיקת הגנה שונה, ועל הצגת ראיות ההגנה להיעשות בזהירות. יש להבין שראוי להתייעץ עם עורך דין עוד בשלב החקירה, וכבר ראינו מעסיקים שנכשלו בלשונם עת שנחקרו באזהרה וסיבכו את עצמם או נמנעו מהצגת מסמכים וראיות שהיו מונעים מלכתחילה הגשתו של כתב אישום.
תגובות למאמר