עם הגירושין משתנים חיי בני הזוג הנפרדים ללא היכר. אל הפירוק והפירוד, הטלטלה הנפשית וניפוץ התקוות מתלווה גם מפולת כלכלית. בשונה מבעבר, לאחר הגירושין כל אחד מבני הזוג נאלץ לעמוד בכוחות עצמו בהוצאות שבעבר נשא בהן התא המשפחתי השלם, ובהן עלויות המזון, הדיור, חינוך הילדים, הבריאות, התחבורה ועוד.
כתוצאה מפירוק המשפחה פוחתות ההכנסות (בהיעדר הקופה המשותפת), ואילו הוצאות המחיה נותרות בלא שינוים משמעותיים: צריך לממן מגורים נפרדים והילדים זקוקים לביגוד, למזון, לגן.
חובת האב לשלם לילדיו הקטינים מזונות יוצרת הוצאה כספית משמעותית ביותר לאחר הגירושין. שיעור המזונות מסתכם באלפי שקלים לחודש, וככל שלבני הזוג יותר ילדים, הסכום עולה באופן ניכר. מדובר בהוצאה כוללת שעל פני שנים יכולה להסתכם במאות אלפים ובמיליוני שקלים.
המציאות מלמדת שלא כל אחד מצליח לעמוד באילוצים אלה. כתוצאה מכך אבות שכושלים בתשלום מזונות ילדיהם צוברים חובות עתק. כיצד זה? ישנם אבות רבים שאמנם רוצים לדאוג לילדיהם ועושים כל שביכולתם כדי לעמוד בתשלום חוב המזונות, אך עדיין כושלים בכך בגלל ההוצאות הנוספות. אך בצד האבות המשתדלים ישנם גם כאלה שפשוט מסרבים לשלם מתוך אדישות, אנוכיות, העדפת משפחה חדשה או נקמנות כלפי הגרושה.
מכל מקום, לחובת האבות שלאורך שנים לא משלמים מזונות מצטברים חובות עתק. חובות אלה בשל אופיין המיוחד אינם מתאדים, וגם מקץ עשרות שנים מעת יצירתם ואחרי שהקטינים היו מזמן לבגירים, החובות ממשיכים לדחוק בחייבים.
מצב זה יכול להביא את האב החייב במזונות לייאוש ולפשיטת רגל ממש. דין פשיטת הרגל מכיר באפשרות של מחיקת חובות (המכונה “מתן צו הפטר”) בנסיבות שבהן אין כל סיכוי סביר לפירעון החוב ובתנאי שהחוב נצבר במהלך התנהלות סבירה ובתום לב. מתן הפטר לפושט רגל, לפי הפסיקה, יתאפשר מטעמי חסד.
בית המשפט העליון מציין כי החברה “רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב”. אך אמצעי זה צריך להינקט במשורה ותוך התחשבות ביתר הערכים. “אין להשלים עם מצב שבו ינצלו החייבים אפשרות חסד זו ויהפכוה, עיר מקלט מפני הנושים, אשר כל דיכפין יביא עצמו בשעריה” (ע”א 7113/06 ג’נח נ’ הכנ”ר (20.11.08); ע”א 4892/91 אשכנזי נ’ הכנ”ר, פ”ד מח(1) 45, 55 (1993)).
במקרה של חובות מזונות המשפט אינו מסכים לתת פרסים לסרבנים, ואחד מאמצעי ההרתעה שפותחו הוא אי-נכונות הדין לפטור חייב במזונות מחובותיו, גם באמצעות צווי הפטר בהליך של פשיטת רגל.
כך בדרך כלל, אולם גם לכלל קשה זה יש חריג. בנסיבות מסוימות, ומדובר בנסיבות חריגות במיוחד, ניתן לפטור חייב במזונות מחובותיו באמצעות צו הפטר. בתי המשפט מודעים לסמכות זו, שמסורה להם בפקודת פשיטת הרגל, אך באופן מסורתי הם עושים בה שימוש זהיר מאוד, כאשר אחוז זעום של בקשות מעין אלה התקבל עד היום.
באחרונה בית המשפט העליון נדרש לנסיבות חריגות שהצדיקו מתן צו הפטר לחייב במזונות. שמואל (שם בדוי), קשיש בן 77, עזב את אשתו ובתו לפני למעלה מארבעה עשורים והוא השתמט מתשלום מזונות לבת ולאשה (בהתאם לדין, על הגבר לשלם גם מזונות אישה עד למתן הגט). האישה פנתה לבית המשפט שפסק לה ולבתה מזונות, אך שמואל החליט לברוח לאוסטרליה. הוא חזר לישראל רק בחלוף שני עשורים וגילה שחובו למשפחה עלה על שלושה מיליוני שקלים. שמואל פנה לבית המשפט בבקשה לפטור אותו מחוב המזונות ובקשתו התבררה במשך 12 שנים.
בסופו של דבר שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, תמר אברהמי, קיבלה את הבקשה ונתנה לשמואל צו הפטר, וזאת בהתחשב בשורה של שיקולים שעמדו לטובתו, ובהם: היעדר כל אפשרות ממשית להחזיר את החוב, רמת חיים נמוכה שבה חי החייב, מצבו הרפואי, גילו, משך ניהול הליכי פשיטת הרגל ועוד.
הנשים ערערו על פסק הדין לבית המשפט העליון עליון, אך גישת העליון הייתה כעמדתו של בית המשפט המחוזי. אמנם פסק דינה של השופטת אסתר חיות לא חסך ביקורת על דרכיו של שמואל, אך גם העליון התרשם מהראיות שהוא אינו מסוגל לעמוד בתשלום ושבעניינו מתקיימות נסיבות חריגות במיוחד המצדיקות מצן צו הפטר.
לקריאת פסקי הדין לחצו כאן וכאן.
מאת עוה”ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר
email: alina.k.adv@gmail.com
תגובות למאמר