העונש הקבוע בדין בגין נהיגה בשכרות עומד על שלילת רישיון הנהיגה לשנתיים לפחות. השיטה שלפיה המשטרה עורכת בדיקות להימצאות אלכוהול בדם בנויה משורה של שלבים ופעולות. על פי רוב מדובר בפעולות פשוטות, אך עדיין, לשם ביצוען כדבעי נדרש השוטר לדיוק רב ולהקפדה יתרה על הנהלים (וכאלה למכביר). נאשמים רבים שנתפסים “על חם”, כאשר מכשירי המדידה מלמדים על הימצאות בדמם של רמות אלכוהול גבוהות, לעתים מבססים את הגנתם בהליך הפלילי (באמצעות באי-כוחם) על תקיפת ממצאי הבדיקות או הדרך לעריכתן. 
עורכי הדין שמקבלים ייצוג בתיקי נהיגה בשכרות לומדים תחילה שורה ארוכה של מסמכים ודוחות, וזאת בניסיון לתור אחר טעויות פרוצדוראליות שנפלו, ראיות לאי-תקינות מכשירי המדידה, ראיות המלמדות על אי-ביצוע בדיקות כיול תקופתיות למכשור ועוד. בהינתן החשיבות והמשקל הרב שנודעים לראיות המדעיות (ממצאי הבדיקות באמצעות מכשירי המדידה) בעבירת הנהיגה בשכרות, כל ממצא טכני שיש בו כדי לערער את אמינות המכשיר עשוי לעזור להגנה.
ההגנה בוחנת בקפידה רבה דוחות פעולה ועיכוב שנערכים על-ידי השוטרים בשטח, דוחות בדיקה של מכשירי המדידה (“ינשוף” ו”נשיפון”), פלטי כיול המכשירים, כרטיסים של כל מכשיר ומכשיר, תעודות מעבדה, תעודות בלון, תיעוד המעיד על הסמכה של מפעילי המכשור, מסמכים המלמדים על ביקורות תקופתיות שנערכו למכשירי המדידה, אישורים ממכון התקנים וכיוצא באלה.
בית המשפט לתעבורה בתל-אביב דן באחרונה במקרה שבו נתפסה נהגת, בשעות בוקר מוקדמות, שנכנסה לרחוב “באין כניסה” תוך שניסתה להתחמק ממחסום משטרתי. השוטרים הבחינו שמפיה נדף ריח אלכוהול, ולכן ביקשו כי תעבור בדיקת “נשיפון” (מכשיר פשוט שתוצאת בדיקה שנעשית באמצעותו עשויה לתת אינדיקציה ראשונית לשכרות).
אלא שהנהגת ניסתה להכשיל את הבדיקה, כאשר נשפה למכשיר, עשרות פעמים, נשיפות קלות מדי. עם זאת נשיפה אחת הצביעה על הימצאות אלכוהול בדם הנהגת. השוטרים עיכבו את הנהגת, ערכו לה בדיקת מאפיינים וכן ביקשו כי תעשה בדיקת “ינשוף”. אך הנהגת המשיכה בשלה וניסתה להכשיל גם בדיקה זו. עדיין, עלה בידי השוטרים “ללכוד” נשיפה מלאה אחת שתוצאתה לימדה על ריכוז גבוה מאוד של אלכוהול בדם הנבדקת.
במשפט המדינה העמידה לחובת הנהגת חזקה שלפיה רואים במי שמסרב לתת דגימה כמי שנהג בשכרות, ובית המשפט קיבל את עמדת התביעה. פסק הדין מדגיש כי במקרה זה לא עמדו לזכות הנאשמת נסיבות מקלות כלשהן, כמו כשלים בכיול המכשירים, בתקינותם או בהפעלתם. מספר ניסיונות הבדיקה (הכושלים) שביקשה לעשות המשטרה לנהגת נזקף לחובת הנאשמת ופורש כניסיון ברור להתחמק מאימת הדין. לזאת צורפה העובדה שניסתה לברוח מהמחסום מלכתחילה.
בית המשפט השתכנע כי המכשירים היו תקינים, בין השאר, בזכות העובדה שלאחר הכשלת הבדיקות השוטרים ערכו בדיקות זהות, באמצעות אותם מכשירים, על גופם שלהם, ותוצאותיהן היו תקינות. עוד לזכות הנהגת לא עמדו נסיבות רפואיות, לדוגמה מחלת האסטמה (שלעתים משפיעה על יכולת הנשיפה). הנהגת הורשעה בגין נהיגה בשכרות בשל סירוב להיבדק.
[תת”ע (תל-אביב) 7774-01-13 מדינת ישראל נ’ אלבז].
מאת עוה”ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס)
תגובות למאמר