|
בית משפט השלום בתל אביב – יפו |
|
|
|
|
|
ת”א 19913-11-11 לוי ואח’ נ’ AIG חברה לביטוח בע”מ
|
|
|
בפני |
כב’ השופט בכיר אלי ספיר
|
|
|
תובעים |
1.מרים שרה לוי 2.שמעון לוי |
|
|
נגד
|
||
|
נתבעת |
AIG ישראל חברה לביטוח בע”מ |
|
פסק דין |
א. רקע
1. מדובר בתביעה של מבוטחים נגד חברת הביטוח שביטחה את דירתם, לתשלום תגמולי ביטוח בגין פיצוץ בצנרת מים בדירה, ברח’ מור 6א באשקלון, שגרם לנזילה ולנזקים.
2. לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי ביום 12.6.11 הודיעו המבוטחים על הנזילה ונציג חברת שחר, המבצעת עבודות אינסטלציה עבור הנתבעת (להלן – “חברת שחר” או “אנשי שחר”), מצאו ביום 13.6.11 נזילה בצנרת של המרפסת. לא הייתה גם מחלוקת, כי מקרה הנזילה מהווה “מקרה ביטוח” על פי הפוליסה.
3. המחלוקת בין הצדדים התמקדה במה שקרה לאחר אותה קריאה. התובעים טוענים, כי הנתבעת ואנשי שחר התייחסו לתביעתם בזלזול והם נדרשו לרדוף אחריהם כדי שיתקנו הנזקים ולכן, עומדת להם הזכות לדרוש תגמולי ביטוח שיאפשרו להם לתקן הנזקים ולהביא את הדירה למצבה הקודם, עובר למקרה הביטוח. מן הצד השני, טוענת חברת הביטוח, הנתבעת, כי המבוטחים סירבו לאפשר לאנשי שחר לבצע תיקון הנזילה ודרשו מהנתבעת תשלום כסף במזומן וזאת, בניגוד לתנאי הפוליסה ובחוסר תום לב.
ב. שאלת תום הלב
4. וזו השתלשלות העניינים:
א. אנשי שחר איתרו דליפה ביום 23.6.11 בצינור המוביל מים קרים למטבח נוסף שהיה במרפסת.
ב. ביום 29.6.11 ניתקו אנשי שחר את אספקת המים למרפסת והנזילה פסקה.
ג. ביום 19.7.11 גילו אנשי שחר, כי ישנה רטיבות חזקה בכל הבית. בוצעה בדירה בדיקת לחות על ידי מכון התקנים שהעלתה ממצא רטיבות בריצוף גבוה וחריג (ראה חוו”ד של מר שנהב, מומחה בית המשפט) והנתבעת מינתה שמאי לבחון הנזקים.
ד. שמאי הנתבעת העריך עבודות השיקום + הוצאות נלוות בסכום של 69,534 ₪, כאשר סכום זה כולל 4,500 ₪ לדיור חלופי למשך חודש ימים.
ה. סכום הדיור החלופי נקבע לפי חוזה שהוצג על ידי המבוטחת ואשר היה נמוך בצורה משמעותית מהאומדן של שחר שאמדו את הסכום בסכום של 8,900 ש”ח.
ו. הסכום של 4,500 ₪ שאושר לדיור חלופי, הועבר לחשבונם של המבוטחים ביום 5.9.11.
5. אין מחלוקת, כי אנשי שחר ביקרו בדירה בפעם האחרונה ביום 19.7.11 והשאירו אותה במצב כדלקמן:
א. צינור המים הקרים למטבח הנמצא במרפסת נוטרל.
ב. בדירה 7 אריחים פתוחים.
ג. מצע החול מתחת לריצוף בדירה נמצא רווי מים.
ד. “הצוקל של ארון המטבח נמצא רקוב וכן בסיסי המשקופים נמצאו נפוחים עקב ספיגת מים” (מתוך חוו”ד שמאי הנתבעת).
ה. “סימני עליה קפילארית נמצאו בשיפולי הקירות במספר חדרים” (מתוך חוו”ד שמאי הנתבעת).
6. א. מומחה מוסכם מטעם בית המשפט, מהנדס בנין ושמאי מקרקעין מר שנהב, ביקר בדירה ביום 22.10.12 ואלה היו ממצאיו:
“1. בדירת התובעים קיימים סימנים רבים של עליה קפילארית במשטחי הטיח מעל השיפולים.
2. במספר מקומות קיימות מרצפות פתוחות וניתן לראות כי מצע החול מתחת לריצוף רטוב באופן ניכר.
3. בקיר מרפסת השרות בצד הפונה לקיר החיצוני וכן במרפסת ניתן לראות צמחיה העולה מן הריצוף.
4. אינדיקציות אלה וגם נוספות מראות שקיימת רטיבות משמעותית במצע החול של הריצוף. הבעיה קיימת בשטחי הסלון, המטבח, מרפסת השרות, המסדרון וחדרי השינה”.
ב. בנוסף, מצא המהנדס שנהב, כי במשקופי הדלתות “קיימים פגיעה של ריקבון… ארון המטבח נפגע אף הוא ויהיה צורך להחליפו”.
7. התובעת, גב’ מרים שרה לוי, העידה כי לה ולבעלה ול-5 מילדיה נגרם סבל רב כתוצאה מהרטיבות בדירה וכן הדגישה, כי ניתוק המים מהמרפסת, גרם לכך שהיא לא יכולה לתפעל את המטבח במרפסת שהשתמשה בו לפני מקרה הביטוח, כמטבח חלבי לאור היותה של המשפחה משפחה חרדית.
8. למעשה, הנתבעת איתרה ביוני 2011 את מקור הנזילה, הפסיקה את הנזילה תוך ניתוק המים מהמטבח במרפסת והותירה כך את משפחת המבוטחים, המונה 7 נפשות, בדירה עם רטיבות חריגה במצע החול בכל החדרים, קירות רטובים, משקופים נפוחים, צוקל המטבח רקוב, המטבח הרוס ו-7 אריחים פתוחים.
9. מצב זה הביא את התובעים להגיש ביום 10.11.11 את התביעה הנדונה.
10. לנתבעת היה באמתחתה דוח שמאי לפיו עלות התיקון + דיור חלופי הינו בסכום של 69,534 ₪, אולם למעט סכום של 4,500 ₪ לדיור חלופי לא שילמה דבר לנתבעת.
11. אין מחלוקת, כי הנתבעת לא שלחה כל מכתב דחייה לתובעים וכן לא גילתה להם בשום שלב את תוכנו של דוח השמאי. דוח זה נגלה לתובעים רק לאחר הגשת התביעה, כאשר הוגש ביחד עם כתב ההגנה.
12. הנתבעת לא העידה את אנשי שחר. העד היחיד מטעמה היה מר אורי אילתי, מיישב תביעות מבוטחים אצל הנתבעת. מר אילתי התבסס על נתוני הקריאה של חברת שחר, שהוגשו בהסכמה כדלקמן:
“13.6.11 קיימת נזילה בצנרת של המרפסת – מבוטחת לא מעוניינת בתיקון היום. 16.6.11 מבוטחת לא מוכנה שיפתחו אם לא מביאים את אותם האריחים.
23.6.11 נפתחו 5 אריחים אותרה דליפה.
27.6.11 תואם מועד חדש – המבוטח ביטל.
29.6.11 פתיחה של קרמיקה אחת 40 על 40 אפור בכניסה למרפסת, בוצע ביטול קו מים קרים של המרפסת יש במקום 7 קרמיקות פתוחות מב.מ קודם.
29.6.11 בוצעה הדמיה טרמית + בדיקת לחץ נמצאה נזילה בצינור מים קרים בגג הפנטהאוז נותק אספקת צינור מים קרים.
19.7.11 ישנה רטיבות חזקה בכל רחבי הבית, חשד לתמת”ק. מבוטחת דורשת החלפה של כל החול בכל הבית. יש להוציא בדיקת לחות למקום ולאחר מכן שמאי”.
13. א. התובעת העידה, כי ביום 13.6.11 נקבעה פגישה עם אנשי שחר בשעה 09:00 ואילו נציג שחר הגיע בשעות הערב, כאשר היא ובעלה לא היו בבית וזאת לאחר שפנו במהלך היום לחברת הביטוח מספר פעמים בשאלה, למה עוד לא הגיע נציג. כאשר הגיע נציג שחר כאמור בשעות הערב, היו בבית רק ילדיהם הקטינים.
ב. ביום 16.6.11 הגיע קבלן משנה מחברת שחר ללא כלי עבודה. היא הייתה עדה לשיחה קולנית בין נציג שחר לנציג חברת הביטוח, אשר התווכחו ביניהם, בין השאר, על עלויות התיקון. נציג שחר אמר שצריך להחליף את הריצוף בכל הבית. הוא אמר שאי אפשר לתקן ככה, וזה לא תיקון מקומי. לא בוצע דבר באותו יום.
ג. ביום 23.6.11 הגיע צוות של שחר שמנה 3 אנשים, בשעות הערב, שוב לאחר שנקבעה פגישה לשעה 09:00. שוב היא הייתה עדה לויכוח קולני טלפוני עז בין נציגי שחר לחברת הביטוח. בביקור זה, אנשי שחר שברו מרצפת בסלון הבית, חתכו צינור מים רקוב במקום שבו יש הסתעפות של הצינור לכיוון המרפסת וסתמו את הצינור. תיקון זמני זה יצר מצב שבו אין לה כלל מים במרפסת והיא אינה יכולה להשתמש במטבח שהיה פעיל במשך שנים רבות ובו השתמשה באופן שוטף כמטבח חלבי בהיותם משפחה חרדית.
14. הטיעון המשפטי של הנתבעת התבסס על סעיף 20 לפוליסה הנושא את הכותרת “דרכי הפיצוי” והקובע כדלקמן:
“המבטח יוכל, לפי שיקול דעתו, לבחור באחת או יותר מדרכי הפיצוי האלה:
א. תשלום ערך האובדן או הנזק;
ב. תיקון הדירה או התכולה שאבדו או ניזוקו והבאתם למצב הדומה למצבם ערב קרות האובדן או הנזק;
ג. החלפת התכולה או חלקים ממנה או החלפת חלקים בדירה בפריטים מאותו סוג ואיכות של אלו שאבדו או ניזוקו”.
15. הנתבעת טענה, כי בהתאם לסעיף זה של הפוליסה, אין לתובעים זכות מוקנית לדרוש פיצוי כספי וזכותה של המבטחת/הנתבעת, לתקן הנזקים באמצעות אנשי שחר. לכן, סירוב התובעים לאפשר לאנשי שחר לתקן את הנזקים, מנוגד לתנאי הפוליסה ומצביע על חוסר תום לב מטעם התובעים.
16. לאחר שבחנתי את הראיות והטענות, הגעתי למסקנה, כי עמדתם של התובעים היא הנכונה ומי שפעלה בחוסר תום לב מובהק, הינה חברת הביטוח/הנתבעת.
ואלו הנימוקים להחלטתי:
א. כפי שציינתי, אנשי שחר לא זומנו לעדות. לכן, עדותה של המבוטחת/התובעת לגבי התנהלותם של אנשי שחר, שהגיעו פעמיים בערב במקום בבוקר והגיעו בלי כלי עבודה ולגבי הויכוחים הרבים שהיו להם עם הנתבעת, לא נסתרה.
ב. למעלה מהצורך, גרסתה של המבוטחת מקבלת חיזוק, לאור הרישום, כי:
“ישנה רטיבות חזקה בכל הבית, חשד לתמת”ק. מבוטחת דורשת החלפה של כל החול בכל הבית, יש להוציא בדיקת לחות למקום ולאחר מכן שמאי”. במשפט הוברר, כי הכוונה הינה לחשד לנזק מעל התקרה שבו אנשי שחר קובעים לבד את התיקון. במשפט התברר, כי כאשר הנזק חורג מההסכם שיש לשחר עם הנתבעת נקבע שמאי והוא זה שקובע האם אנשי שחר יתקנו את הנזקים ומה עלות התיקון.
ג. העובדה, שהתובעת הביאה הסכם שכר דירה חלופי נמוך בחצי מהערכה של אנשי שחר וכן העובדה, כי התובעת עזבה את הדירה לחודש תומכת אף היא בגרסתה כי היה לה רצון מלא וכן, כי הנתבעת תבצע את התיקונים הנדרשים וכי נקלעה למצוקה של ממש עקב התנהלותה של הנתבעת ונציגיה. התובעת העידה לגבי הדיור החלופי כדלקמן:
“הבית הזה זה בית של כמו בן משפחה שעשה איתי חסד בשביל לעזור לי, כי הייתי במצוקה מאוד קשה ורציתי שיפתרו לי ועברתי דירה בכוחות עצמי לחודש כדי שישפצו ולא שיפצו. זה הרב הורצל. הוא לא היה נותן לי אם לא הייתי מקורבת אליו, אני התחננתי אליו”.
ד. אני נותן אמון מלא לעדותה של התובעת, לגבי התנהלות נציגי הנתבעת והתנהלות הנתבעת וכן לגבי הדיור החלופי. נראה, כי הנתבעת הביאה את התובעת ואת משפחתה המונה 7 נפשות למצוקה קשה.
ה. ממצאיו של מומחה בית המשפט עולה, כי ביום 22.10.12 קיימת רטיבות קשה במצע החול מתחת לריצוף כל החדרים, הקירות רטובים, המשקופים רקובים והמטבח הרוס. המומחה מתעד צמחיה העולה מן הריצוף.
ו. מכאן, שמשפחתם של המבוטחים, שני מבוגרים וחמישה ילדים, חיו בדירה במצב זה מיום האירוע 13.6.11 עד יום 22.10.12 ולמעשה, הם חיים בדירה במצבה זה עד היום, תקופה של מעל שנתיים וחצי ובכל התקופה הזאת, הנתבעת לא תיקנה את הנזקים ומצד שני, גם לא שילמה לתובעים סכום התיקון למעט אותם 4,500 ₪ לדיור חלופי.
ז. כפי שקבעתי, הנתבעת לא הוכיחה, כי התובעים סירבו לאפשר לאנשי שחר לתקן הנזקים והיא מצידה לא הציגה כל הסבר למחדלה מיום האירוע ועד זמן המשפט ועד בכלל, לתקן את הנזקים. בעיקר תמוה הדבר, לאור העובדה שהתובעת ומשפחתה עזבו את דירתם במשך חודש, לצורך מתן אפשרות לאנשי שחר, לתקן את הנזקים ודבר לא נעשה.
ח. התנהלותה של הנתבעת חמורה ביותר, נוכח חוו”ד השמאי מטעמה, שהעריך עבודות השיקום בסכום של 69,534 ₪ וזאת, כבר ביום 29.8.11.
ט. אין כל תשובה הגיונית, מדוע הנתבעת לא תיקנה את הנזק ומצד שני, לא שילמה את הסכום שקבע השמאי מטעמה למבוטחים, כסכום שאינו שנוי במחלוקת. הנתבעת גם לא גילתה למבוטחים, כי קיים בידה דו”ח שמאי כזה והדבר התגלה רק לאחר הגשת המשפט והגשת כתב הגנה מצד הנתבעת. התשובה היחידה לכך הינה, שחברת הבטוח קיוותה כי לבסוף המבוטחים יתרצו ויסכימו לכל תיקון שיוצע להם, כדי לצאת מהמצוקה הנוראה אליה נקלעו.
י. אני דוחה את הטיעון המשפטי של הנתבעת. העובדה כי למבטח ניתנת האפשרות להחליט לפי שיקול דעתו, אם לתת פיצוי או לתקן, אינה כוללת בצידה את החובה מצד המבוטח לקבל כל תיקון ללא ביקורת. אין מדובר ב”מתת חסד” והמבוטחת אינה אמורה ל”בלוע” כל פתרון וכל תיקון שיוצע לה. להיפך, המבטחת אמורה לקיים את סעיפי החוזה בתום לב ותוך שקיפות מלאה. היה עליה להמציא למבוטחת את דוח השמאי וכן את הערכת הנזקים שנעשתה על ידי שחר, אשר הוגשה לשמאי לאישורו.
יא. למבוטחת עומדת מלוא הזכות לבדוק את הצעת התיקון המוצעת ואף להיעזר במומחים מצידה בעת הצורך. העובדה, כי הנתבעת הסתירה מפני המבוטחת את הצעת שחר וכן את דוח השמאי, היא כשלעצמה מעידה על חוסר תום לב מצד הנתבעת.
יב. על אחת כמה וכמה, כאשר התובעת הייתה עדה לויכוחים עזים בין אנשי שחר לנציגי הנתבעת וכפי שציינתי, הנני נותן אמון מלא לתובעת לגבי עובדה זו.
יג. האם למשמע ויכוחים חוזרים אלה, כאשר הנושא הינו תיקון מקומי או תיקון כולל וכאשר הויכוח הינו לגבי העלות של התיקון, לא הייתה נדלקת נורה אדומה אצל מבוטח סביר? האם מבוטח סביר לא היה חושש במקרה כזה לקבל כל הצעה לתיקון ולסמוך על אנשי שחר ו/או על הנתבעת ו/או על שניהם ביחד בעיניים עצומות?
יד. מר אילתי מצטט את דרישתה של המבוטחת להחלפת כל מצע החול בדירה כדוגמא לסרבנותה לאפשר לאנשי שחר לבצע את התיקון. מבדיקת דוח מומחה בית המשפט עולה, כי הוא ראה את החלפת החול כדבר מובן מאליו והוא מציין בחוו”ד כי:
“פירוק ריצוף הדירה בשטח הסלון, המטבח, המסדרון, מרפסת השרות וחדרי השינה (לרבות ממ”ד), פינוי חול הריצוף והנחת חול חדש”.
טו. אנשי שחר נתנו הצעה של “פירוק ארון מטבח תחתון, תיקון הארון והרכבה” וכן “תיקון וצביעת 5 משקופים”. מומחה בית המשפט קבע, כי יש להחליף את ארון המטבח התחתון וכן להחליף המשקופים.
טז. מהאמור לעיל עולה המסקנה, כי מצד אחד הנתבעת כלל לא הוכיחה סרבנות מצד התובעים לבצוע התיקון בידי אנשי שחר. מצד שני, הוכח במשפט בצורה ברורה, כי התיקון אותו ביקשו אנשי שחר לבצע ואשר קיבל את אישורו של שמאי הנתבעת, היה לוקה בחסר ולא היה משיב את הדירה למצבה הקודם עובר למקרה הבטוח. לכן, גם אם היה מוכח, כי התובעים סירבו לאפשר לאנשי שחר תיקון, היה מקום לקבוע, כי הסרבנות הייתה כדין.
יז. העובדה, כי לחברת הביטוח יש לפי הפוליסה זכות לבחור בתיקון על פני פיצוי כספי, אינה נותנת לה את הזכות להשאיר את הדירה במצב של “בתיקון” במשך למעלה משנתיים וחצי, כאשר אין בכלל צפי מתי תסתיים התקופה של “בתיקון”. לא סביר, שתקופה כה ארוכה משפחה בת 7 נפשות תחיה בדירה עם צמחיה העולה מן הרצפה, 7 מרצפות מפורקות, רטיבות בכל קירות הבית, מצע חול מתחת לריצוף רטוב בצורה משמעותית, משקופים רקובים, צוקל מטבח רקוב, מטבח הרוס ולא ניתן להשתמש במטבח חלבי במרפסת עקב ניתוק המים מהמרפסת בידי אנשי שחר.
יח. המבוטח העידה, כי ביתם שאמור להיות מבצר מגן, הפך למקום בלתי נסבל עבור בני המשפחה. היא אינה יכולה לארח אורחים תקופה ארוכה והילדים מתביישים להזמין חברים. אני נותן אמון מלא לעדותה זו.
יט. לאור כל האמור, אני קובע, כי חברת הביטוח איי.איי.ג’י ישראל בע”מ, נהגה במקרה זה בחוסר תום לב קיצוני ולא קיימה את חובתה לפי הפוליסה.
ג. הנזק
17. אני מקבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט בכל הנושאים בהם קביעותיו מתייחסות לשמאות בלבד. כך אני מקבל קביעתו, כי אין מקום לאשר החלפת הריהוט בדירה וזאת לאור העובדה, כי הפגיעה ברהיטים אינה קשורה לאירוע הכשל בצנרת. כך אני מקבל קביעתו, כי ארון המטבח במרפסת לא נפגע כתוצאה מהכשל בצנרת וכך אני מקבל קביעתו, כי אין מקום לאשר החלפת השיש ואין מקום לאשר החלפת הדלתות.
18. יחד עם זאת, אינני מקבל את חוות דעתו של המומחה לגבי אותם עניינים בהם השמאות נקבעה לא כשמאות טהורה אלא תוך מתן פרשנות לחובתה של התובעת כחברת ביטוח על פי הפוליסה.
19. כך למשל, קבע המומחה, כי: “מצב הצנרת גרוע ויש בה חלודה רבה. לפי כמות הרטיבות במצע החול יתכן שקיים עוד כשל במקום אחר”. אולם המומחה לא אישר החלפת הצנרת כולה, כיוון שסבר, כי: “גם אם מצבה של הצנרת גרוע, חובתה של הנתבעת היא להחלפה רק בעת כשל ולכן התיקון הנוכחי בכל הקשור לצנרת יהיה רק טיפול של בדיקה כוללת של צנרת המים והדלוחין ותיקון של מקומות אשר קיים בהם כשל”.
20. פרשנות זו הייתה מתאימה לו הנתבעת הייתה פותרת את שאלת הרטיבות במהירות סבירה. במקרה הנדון, מדובר ברשלנות מתמשכת ו/או מחדל מתמשך של הנתבעת, שנמשך מיוני 2011 ועד היום. הנתבעת בטיפולה חסר תום הלב והרשלני יצרה מצב שבו הצנרת בדירה מונחת בתוך מצע חול רטוב בצורה משמעותית במשך תקופה של למעלה משנתיים וחצי. מצב זה הכשיר את הקרקע לממצא לפיו, “מצב הצנרת גרוע ויש בה חלודה רבה”. מחדלה של הנתבעת הביא לכך, שמצב הצנרת נעשה גרוע ולמעשה, בכל יום שעבר מאז 13.6.11, התווספה חלודה ומצב הצנרת נהייה גרוע יותר והדבר ממשיך גם כיום.
21. הנתבעת הפרה את חובתה הראשונית לטפל במקרה הביטוח במהירות סבירה וכעת, חובתה לפצות את המבוטחים לא נובעת רק מחובתה מכוח חוזה הביטוח, אלא כתוצאה מרשלנותה המתמשכת שגרמה להחמרת מצב הצנרת. בדיוק כפי שהמבוטח חייב להקטין את הנזק, כך קיימת מן הצד השני חובתה של המבטחת שלא להחמיר את הנזק. במקרה הנדון, חברת הביטוח נמנעה מלבצע החלפת מצע חול בזמן סביר ולכן, גרמה להחמרת מצב הצנרת ועליה לשאת בתוצאות מחדלה. לכן, לא ניתן להסתפק בתיקון כשל נקודתי של הצנרת ויש להחליף את הצנרת כולה והכוונה לצנרת בסלון, במטבח, במרפסת השרות, במרפסת, במסדרון ובחדרי השינה.
22. אינני מקבל פרשנותו של המומחה שלא אישר החלפת הארון העליון במטבח וכן לא אישר החלפת הריצוף במרפסת למרות שקבע, כי כיום הריצוף בסלון ובמרפסת זהה ועם החלפת הריצוף בסלון יווצר שוני.
23. הזכות להשבת המצב לקדמותו קשורה גם לצד האסתטי ואין זה מתקבל על הדעת, שהמבוטחים יחיו בדירה שבה החלק התחתון במטבח והחלק העליון אינם זהים לחלוטין וכן הריצוף שונה במרפסת ובסלון.
24. מומחה בית המשפט קבע אומדן נזק בסכום של 94,820 ₪. לסכומים אלה אני מוסיף את הסכומים הבאים:
א. סכום 7,000 ₪ צנרת חדשה.
ב. החלפת ריצוף במרפסת 9,000 ₪.
ג. ארון עליון במטבח 4,000 ₪.
25. אני מוריד הסכומים הבאים:
א. 3,500 ₪ תיקון צנרת.
ב. 700 ₪ בדיקת לחץ.
26. אינני נעתר לבקשת הנתבעת לניכויים נוספים וכן, אינני מורה על קיזוז שכר הדירה ששולם לאור העובדה, כי התובעים עזבו את דירתם וידרשו לעזוב את הדירה פעם נוספת לתקופה ארוכה יותר.
27. לאור האמור, סכום הנזק הינו 110,620 ₪ בתוספת מע”מ.
ד. סיכום
28. המבוטחים רכשו אצל הנתבעת פוליסת ביטוח בדיוק למקרה הנדון, שאם חלילה יקרה נזק לדירה (“אירוע ביטוח”), חברת הביטוח תעמוד לצידם ותאפשר להם לעבור את ה”אירוע” בשלום.
29. במקרה הנוכחי, הפרה הנתבעת את חובתה כמבטחת ופעלה בחוסר תום לב מובהק ואף הגדילה לעשות, כאשר ברשלנות גרמה להחמרת המצב בדירה.
חוסר תום הלב המובהק מתבטא מהצטברות הנתונים הבאים:
א. התובעים נאלצו לרדוף אחרי אנשי הנתבעת שיבואו לתקן את הנזילה ואנשי הנתבעת לא הגיעו במועדים שנקבעו.
ב. אנשי הנתבעת ניתקו את המים למטבח חלבי במרפסת ובכך מנעו מהמבוטחים שהינם משפחה חרדית, להשתמש במטבח חלבי שהותקן במרפסת.
ג. הנתבעת גרמה למבוטחים, משפחה המונה 2 מבוגרים ו-5 ילדים להתגורר למעלה משנתיים וחצי בדירה הנמצאת במצב של “בתיקון”. אספקת מים קרים למטבח שבמרפסת נותקה, 7 אריחים נשארו פתוחים, מצע החול מתחת לאריחים רטוב בצורה משמעותית בכל החדרים וקיימת סבירות שקיימת נזילה נוספת, צמחיה גדלה בין האריחים, משקופים רקובים, צוקל המטבח רקוב, ארון המטבח הרוס וקירות רטובים.
ד. הנתבעת הפרה את הנחיות המפקח על הביטוח ולא שלחה למבוטחים מכתב דחייה, בו היא מנמקת מדוע היא לא מתקנת את הנזקים במהלך כל התקופה ו/או לחילופין, מדוע היא לא משלמת תגמולי ביטוח.
ה. הנתבעת הסתירה מהמבוטחים, כי כבר בתאריך 29.8.11 יש בידה חוו”ד שמאי מטעמה, שלפיה עלות תיקון הנזקים + הוצאות נלוות מסתכם בסכום של 69,534 ₪.
ו. הנתבעת גם לא תיקנה וגם לא שילמה למבוטחים את הסכום שנקבע על ידי השמאי מטעמה, למעט אותם 4,500 ₪ ששילמה לדיור חלופי, כסכום שאינו שנוי במחלוקת, לא לפני הגשת התביעה ולא לאחריה.
ז. משפחה בת 7 נפשות עזבה את הדירה למשך חודש וניתנה הזדמנות לנתבעת לתקן את הנזקים, אך מאומה לא נעשה.
ח. הנתבעת באופן ציני וכוחני, ביקשה למעשה להביא לכך שהמבוטחים יאותו לכל תיקון שיוצע להם ובכך, ביקשה הנתבעת לנצל את מצוקתם, כדי שלא לשלם את מה שהשמאי מטעמה קבע כי יש לשלם.
ט. חברת הביטוח/הנתבעת טיפלה במבוטחים כאילו הם אינם ראויים למגורי אנוש וביזתה את כבוד האדם שלהם.
30. אין ספק, כי דרך התנהלותה של הנתבעת מחייבת הטלת הוצאות כנגדה.
31. לאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים סכום של 110,620 ₪, בצרוף מע”מ וכן בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום אירוע מקרה הביטוח 12.6.11, בצרוף אגרה כפי ששולמה ובצרוף הוצאות משפט כפי שיקבעו (לאחר שהתובעים יגישו לבית המשפט פירוט הוצאותיהם בתוך 10 ימים) ובצרוף שכ”ט עו”ד בשיעור של 25% + מע”מ וזאת, בהתאם להסכם שכר טרחה שנחתם בין ב”כ התובעים לתובעים.
32. כמו כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות בסכום של 50,000 ₪.
ניתן היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.
תגובות למאמר