פש”ר 16852-10-11 קורס נ’ כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח’

 

בית המשפט המחוזי בירושלים
פש”ר 16852-10-11 קורס נ’ כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים ואח’

 

 

בפני	כבוד השופטת עירית כהן
החייב:		טדי לביא קורס ע”י ב”כ עו”ד ברדה איתי
נגד
המשיבים:		1. כונס הנכסים הרשמי מחוז ירושלים 2. הנאמן, עו”ד יוסף ניר

 

החלטה

 

1. לפניי בקשת החייב למתן הפטר.
2. הנאמן והכנ”ר תומכים במתן ההפטר. שלושה נושים הגישו התנגדויות.
3. מהתסקיר שהגיש הנאמן לקראת הדיון בהפטר עולה כי מדובר בהליך פשיטת הרגל השני שמצוי בו החייב ובבקשה השלישית למתן הפטר.בקשה שנייה לצו כינוס הוגשה לכנ”ר במחוז באר שבע בחודש דצמבר 2007. הכנ”ר התנגד לבקשה, ובסופו של דבר לא הוגשה בקשה לבית המשפט.
4. ההליך הראשון החל לבקשת החייב, בשנת 2000, עקב קריסת מפעל לייצור בגדי ילדים וחיתולי בד שהיה בבעלותו. בשנת 2002 הסתיים ההליך בהסדר נושים לפיו שילם החייב לנושיו סכום של 303,000 ₪ מבלי שהחייב הוכרז כפושט רגל.
5. לפי התסקיר, בין השנים 1996-2004 הועסק החייב כשכיר בעסק לייבוא בגדי תינוקות. במסגרת עבודתו ואספקת הסחורה לבזאר שטראוס, הוא הכיר את בעל הזיכיון של החנויות בפסגת זאב ובתלפיות, מר אלי שחר, אשר לימים הציע לו לרכוש את הזיכיון להפעלת החנויות.קריסתו של החייב הובילה גם לקריסת בנו, אשר חתם על ערבויות אישיות לעסק של החייב.
6. מבדיקת הנאמן עולה כי אין אינדיקציה לכך שהחובות נוצרו בחוסר תום לב.
7. לדברי החייב, הנסיבות שהובילו להסתבכותו הכלכלית נבעו מקריסתן הכלכלית של שלוש חנויות שהוא הפעיל בין השנים 2004-2007. לטענתו, הקריסה נבעה מהפסקת אשראי שהעניק לו בנק מרכנתיל דיסקונט והונאתו על ידי מר שחר, אשר הציג לו נתוני הנהלת חשבונות ומאזני בוחן כוזבים.
8. מדו”ח הנאמן עולה כי החייב עומד בתנאי צו הכינוס ושילם את התשלומים החודשיים, למעט פיגור שנוצר בעקבות ניתוח מעקפים שהוא עבר.
9. לאור האמור לעיל, לאור גילו של החייב ונסיבותיו האישיות ולאור התקופה בה הוא מצוי בהליכי חדלות פירעון, סבור הנאמן כי יש להיעתר לבקשת החייב וליתן לו הפטר, בתנאי שהוא יוסיף לקופת הכינוס סכום של 14,000 ₪ המשקף היוון של תשלום חודשי בסך 1,000 ₪ למשך שנה וכן את חוב הפיגורים שצבר החייב.
10. הנושה עו”ד יהודה ברמי מתנגד למתן הפטר. לטענתו החייב יצר את חובותיו בחוסר תום לב, במרמה ובזדון, בידיעה ברורה כי אין בכוונתו להחזיר את חובותיו לנושיו. לטענתו, החייב מתחמק מתשלום חובותיו וככל הנראה מנצל את הליכי פשיטת הרגל לרעה. עוד לטענתו, החייב ושותפו הונו אותו כאשר יצרו מצגי שווא לפיהם הם מנהלים עסק משגשג עם מחזור מכירות בהיקף של מיליוני שקלים.
11. לטענת עו”ד ברמי, החייב, באמצעות אמו, מסתיר כספים, תקבולים ורכוש שאותם הוא מעביר ככל הנראה לחשבונות הבנק של אמו, ואת בזאר העיר ברחובות הוא העביר לאשתו, ללא תמורה. לטענתו, החייב מחליף כלי רכב בתדירות גבוהה תחת חסותם של אמו ושל ילדיו. עוד לטענת עו”ד ברמי, גם בהליך הפש”ר הקודם של החייב, בשנת 2002, נהג החייב באופן דומה. לטענתו, הנאמן לא ביצע חקירה מעמיקה שעה שלא חקר את בני משפחתו של החייב ואת שותפו.
12. הנושה רסטקס בע”מ מתנגדת אף היא למתן הפטר. לטענתה, החייב נהג שלא בתום לב במסגרת ההליך ודיווח לה על צו הכינוס ביום 18.1.15, שלוש שנים לאחר שניתן צו הכינוס. רסטקס הגישה תביעת חוב ביום 12.4.15 על סכום של 148,328 ₪ והיא מבקשת שהנאמן יקבל את תביעת החוב במלואה, ולחלופין ייקבע כי תביעת החוב שלה תוחרג מההפטר.
13. נושה נוספת, ב.ה. כפלי אופנה בע”מ, מתנגדת אף היא למתן הפטר. לטענתה החייב פעל בחוסר תום לב שעה שהזמין ומשך סחורה חודש וחצי לפני קריסתו, כשהיה עליו לדעת שהבנקים לא יכבדו את השיקים שנתן. עוד לטענתה, התנהגות החייב גרמה להתמוטטות ב.ה. כפלי אופנה בע”מ ולכך שהבעלים שלה היה מובטל משך שנתיים.
14. כפלי אופנה בע”מ ציינה בהתנגדות שהגישה כי בזמן שניהלה נגד החייב הליכים בהוצאה לפועל הצליחה לאתר את החייב, באמצעות חוקר פרטי וצווי מעצר, והוא נמצא בחנות בדרום תל אביב מבצע עסקים כרגיל. לטענתה, העובדה שהחייב הציג לשוטרים אשר הגיע לחנות מסמכים לפיהם הוא אדם חולה מעוררת תמיהה, שכן אדם מן הישוב אינו מסתובב עם מסמכים רפואיים אלא אם הוא יודע שהוא עלול להיעצר. עוד לטענתה, הגיע אליה מידע לפיו החייב פותח חברות חדשות לבקרים. לטענתה, החייב תכנן את הכניסה להליך פשיטת הרגל על מנת לקבל הפטר כעבור מספר שנים.
15. ביום 22.6.15 התקיים דיון בבקשה להפטר.
16. לדיון התייצב הנושה עו”ד ברמי. יתר הנושים לא התייצבו.
17. עו”ד ברמי חזר על טענותיו, והוסיף כי לא ברור מנין היו לחייב המשאבים הדרושים להקמת רשת חנויות שהעסיקה 150 עובדים זמן קצר לאחר שיצא מהליך פשיטת רגל קודם. לטענתו, מדובר בחייב סדרתי.
18. בתשובה לטענות של עו”ד ברמי טען החייב כי עו”ד ברמי נתן לו את ההלוואה, בגינה נוצר החוב, לאחר שהוא כבר קנה את בזאר שטראוס ונקלע למצוקה כלכלית. לטענתו, עו”ד ברמי, ששימש אז כעורך דינו, ידע על המצוקה שאליה הוא נקלע והציע לו ההלוואה בריבית של 3% לחודש. לטענת עו”ד ברמי בנוגע להברחת נכסים באמצעו ילדיו, השיב החייב כי אחד מבניו נמצא בעצמו בהליך פשיטת רגל, בנו השני רואה חשבון העובד כשכיר ואמו בת ה- 83 חולת לוקמיה וברשותה חנות קטנה בקרית גת, שלא ניתן להגדירה אף כ”עסק זעיר”. לטענת החייב טענות עו”ד ברמי סתמיות.
19. החייב הכחיש כי מסר את בזאר העיר ברחובות לגרושתו, וטען כי גרושתו לא מנהלת את החנות, היא מורה בעלת תואר שני בחינוך והם התגרשו מספר חודשים לפני קריסת עסקיו.
20. החייב הוסיף כי עו”ד ברמי שלח אליו גובים אלימים ואיים עליו באמצעות עבריינים.
21. בדיון הבהיר הנאמן כי לפי בדיקתו והתרשמותו החובות נוצרו בתום לב. הוא הדגיש כי במהלך הליך פשיטת הרגל החייב עשה את מירב המאמצים על מנת למצוא מקום עבודה, כולל הוצאת רישיון נהיגה על אוטובוס. בתשובה לטענות עו”ד ברמי הוא טען כי עו”ד ברמי כלל לא העביר לו מידע אשר יש בו כדי לתמוך בטענותיו. הנאמן הדגיש כי שיעור הנשייה של עו”ד ברמי הוא כ- 5% וכי ישנם כ- 20 נושים אשר סכום הנשייה שלהם כ-7 מיליון ₪, אשר לא התנגדו למתן הפטר, למעט שתי ההתנגדויות שאליהן התייחסתי לעיל.
22. להתנגדות של רסטקס השיב הנאמן כי בשל הנסיבות שהביאו לאיחור בהגשת תביעת החוב, התביעה תתקבל.
23. ב”כ הכנ”ר תמך בעמדת הנאמן וטען כי מכלול הנסיבות, על רקע מצבו הבריאותי של החייב, מוביל למסקנה כי לא תצמח תועלת לנושים מהמשך ההליך ויש מקום למתן הפטר.דיון
24.  
25. צו כינוס לנכסי החייב ניתן ביום 24.1.12 והחייב הוכרז כפושט רגל ביום 12.11.12.
26. עם הגשת הבקשה הצהיר החייב על חובות בסכום מצטבר של למעלה מ- 6 מיליון ₪.
27. נגד החייב הוגשו 23 תביעות חוב בסכום כולל של מעל 9.5 מיליון ₪. 7 תביעות חוב הוגשו באיחור. תביעות החוב שהוגשו במועד נבדקו ואושרו חובות בסכום של 568,527 ₪, מתוכם 425 ₪ בדין קדימה. התביעות שהוגשו באיחור טרם נבדקו.
28. במסגרת צו הכינוס הושת על החייב תשלום חודשי בסך 1,500 ₪. עם הכרזת החייב כפושט רגל הופחת התשלום החודשי לסכום של 500 ₪.
29. כפי שנפסק:עוד נפסק בעניין פיגון כי:וכי:
30. “בהחלטה שיפוטית הנוגעת לצו הכרזה של פשיטת רגל, ובמתן צו הפטר מהליכים אלה, נדרש, אפוא, איזון בין שתי המגמות הבסיסיות האמורות, וביישוב ראוי ביניהן, לעיתים תוך ויתור הדדי על הגשמה מלאה של כל אחת מהן.”
31. “בין שתי התכליות האמורות שביסוד הליך פשיטת הרגל קיים מתח פנימי מובנה: התכלית הראשונה, שמעייניה מופנים להעשרת קופת פשיטת הרגל כדי למצות את יכולת הפרעון של החובות לתועלת הנושים, אינה מתיישבת בהכרח עם התכלית השניה, החותרת לשחרר את החייב מעולם של חובות שאין בכוחו לפרוע. ואכן, מתן הפטר לחייב אינו מתיישב על נקלה עם קידום זכות הקנין של הנושים במיצוי אפשרויות הגבייה מהחייב”.
32. “הליך פשיטת הרגל נועד להגשים שתי מטרות מרכזיות: האחת – להביא לכינוס נכסי החייב ולחלוקתם בין נושיו בדרך שוויונית ויעילה. תכלית זו נועדה לקדם את הגשמת זכות הקנין הנתונה לנושים, המוכרת כזכות-על חוקתית בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. השניה – להניח לחייב תם לב, שאינו יכול לשלם את חובותיו, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת צו הפטר מן החובות המעיקים על צווארו. תכלית זו מקדמת את ההכרה בזכותו הבסיסית של החייב לכבוד אנושי, המוכרת אף היא בחוק היסוד” (ע”א 6021/06 פיגון נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 9.8.2009)).
33. בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר על בית המשפט לשקול, בין היתר, את התנהגותו של החייב ותום לבו בדרך יצירת החובות ובכל שלבי הליכי פשיטת הרגל (עניין פיגון הנ”ל) וכן את הנתונים האישיים של החייב (ע”א 3004/07 עזריה נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם באתר הרשות השופטת, 5.11.2008)).
34. עוד יש לשקול את היקף החובות ופוטנציאל הפירעון העתידי של החייב (פש”ר (מחוזי חי’) 32215-11-09 רייס דהאן נ’ כונס הנכסים הרשמי (פורסם במאגרים, 5.6.2013)). שיקולים נוספים הם עמדת הנושים והיבטים הכרוכים בטובת הציבור.
35. הנאמן בדק את נסיבות ההסתבכות של החייב ואת התנהלותו והגיע למסקנה כי החובות נוצרו בתום לב. הנושים אשר הגישו התנגדויות טענו, אמנם, אחרת, אולם לא תמכו את טענותיהם בעובדות. מהדו”ח שהגיש הנאמן עולה כי גם במסגרת ההליך נהג החייב בתום לב, ועשה מאמצים על מנת לעמוד בתנאי צו הכינוס. עד לחודש יוני 2012 הועסק החייב בשתי חברות שונות על מנת למצות את כושר השתכרותו. בחודש יוני 2012 הוא פוטר, עבד תקופה מסוימת בעבודה חלקית, והחל מיוני 2013 הוא עובד כנהג.
36. הכנ”ר תומך, כאמור במתן הפטר. עמדת הכנ”ר לפיה בנסיבות המקרה לא תצמח תועלת לנושים מהמשך ההליך מקובלת עלי.
37. ניתן לחייב הפטר בכפוף לכך שיפקיד בקופת הכינוס סכום של 14,000 ₪ תוך 30 יום מהיום.
38. אני פוסקת לנאמן שכ”ט בהתאם לתקנות והוצאות בסך 500 ₪ לשנה. כמו כן אני פוסקת אגרת השגחה לכנ”ר.
39. על פי בקשת הנאמן, נוכח יתרת הכספים הנמוכה שהצטברה בקופה והיקף העבודה הכרוך בהכרעה ביתר תביעות החוב, אני פוטרת את הנאמן מהכרעה ביתר תביעות החוב.
40. הדיבידנד יחולק באופן יחסי, על בסיס סכומי תביעות החוב שהוגשו, הן ביחס לתביעות שנבדקו והן ביחס לאלה שטרם נבדקו.
41. עם הפקדת הסכום יודיע על כך הנאמן לבית המשפט.
42. יחד עם הודעתו יגיש הנאמן צו הפטר פורמלי לחתימתי.

---

שיתוף: