כפי שכל אב גרוש יודע, יחד עם הצורך לשלם על עלות מגורים וכלכלה בנפרד, נוספת לו החובה לשלם מזונות עבור ילדיו הקטינים. גובהם של המזונות עולה בהתאם למספר הילדים, ויכול להסתכם מידי חודש באלפי שקלים. על האבות מוטל אפוא לשאת בעול כלכלי כבד ורובם המוחלט של הגרושים מקיימים את חובתם החוקית והמוסרית ומשלמים במועד את מזונות ילדיהם.
כיוון שתשלום מזונות ילדים נתפס כערך עליון, הדין רואה את הבטחת תשלום המזונות כערך הגובר על פני זכויותיו של הגרוש. לדוגמא, כאשר לאדם חובות “רגילים” והוא מתחמק מתשלומם הדין השתנה וכיום לא ניתן לאסור אותו, אולם כאשר החובות הם עבור מזונות ילדים עדיין לפי החוק ניתן לאסור את החייב.
מתי ניתנים צווים עיכוב יציאה מן הארץ?
כלי נוסף הננקט כלפי חייבים במזונות ילדים היא הוצאתו של צו עיכוב יציאה מן הארץ. בערכאות השונות נפסק פעמים אין ספור כי זכות הילדים למזונותיהם חשובה מזכות אביהם לחופש תנועה, ומשך שנים רבות ידי בתי המשפט ורשמי ההוצאה לפועל לא היו חושבים פעמיים והוציאו בנקל צווי עיכוב יציאה מן הארץ נגד אבות שנקבע שעליהם לשלם מזונות ילדים. צווים כאלה, שהגבילו זכות היסוד של חופש התנועה, היו ניתנים מבלי שנערכה ולו בדיקה אלמנטארית האם האב משלם מזונות ילדיו במועד או אם בכלל קיים לו חוב. בקלות מתמיהה כל שעל אם הקטינים לעשות היה לפנות ללשכת ההוצאה לפועל, לפתוח תיק חוב מזונות נגד הגרוש ולבקש שינתן נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ – וזאת ללא צורך בנימוק. עד כמה שאולי יקשה להאמין, רשמי ההוצאה לפועל לא היו מהססים ונעתרים לבקשה במקום, במעמד צד אחד, ומבלי שלגרוש הייתה הזדמנות להגיב וללא כל דיון ענייני בבקשה. 
ניצול לרעה של הדין
המצב שנוצר מצב הינו בלתי מתקבל על הדעת ולפיו כל חטאו של אדם שנקבע שהוא חייב במזונות ילדים, די בכך כדי שבקלות גרושתו תוכל להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מישראל, במעמד צד אחד, ללא כל ראשית הוכחה כי בכוונת האב לברוח מהארץ במטרה להתחמק מתשלום מזונות, וצו כזה ניתן ללא היסוס גם כאשר חוב מזונות לא היה ולא נברא.
הקלות הרבה של קבלת צווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד אבות גרושים גרמה לכך שאמצעי זה, מטעמים פסולים של נקמנות וסחטנות, נוצל לרעה.
זכור לנו גרוש שהגיע למשרדנו לאחר שנדהם לגלות שיציאתו מישראל עוכבה, למרות שתמיד שילם מזונות ילדיו במועד ולא היה חייב שקל בודד. התחוור שגרושתו גילתה כי בקרוב בכוונתו להינשא מחדש בחוץ לארץ. אותה אישה פנתה ללשכת ההוצאה לפועל, פתחה תיק חוב מזונות תוך שהיא ממציאה חוב פעוט ומגוחך של 100 שקלים, ובד בבד ביקשה כי יינתן נגד הגרוש צו לעיכוב יציאתו מהארץ. רשם ההוצאה לפועל, מבלי לבדוק ומבלי לבקש תגובת הגרוש, נעתר לבקשה. האישה כמובן לא טרחה להודיע על הצו, ולקוחנו גילה זאת רק בנמל התעופה כשהיה בדרכו לחתונתו, ומפח הנפש היה גדול.
שינוי מגמה?
בית המשפט המחוזי, השופט חננאל שרעבי, נדרש לאחרונה לעניין הוצאתם של צווי עיכוב יציאה מהארץ נגד חייבים במזונות, ואפשר שפסק הדין שניתן הינו תחילתו של שינוי מגמה בכל הנוגע לטיפול הערכאות המשפטיות בבקשות נעדרות בסיס להוצאת צווי עיכוב יציאה מן הארץ כנגד אבות גרושים. השופט שרעבי קבע (25.8.15) שעל מנת להוציא צו עיכוב יציאה מן הארץ למי שנקבע שעליו לשלם מזונות ילדים, על המבקש (בדרך כלל הגרושה) יהיה צורך להראות שיש יסוד להניח יסוד להניח שהאב עומד לצאת את הארץ באופן העלול לסכל או להכביד על תשלום המזונות. עוד הוסיף בית המשפט, שלאחר שהערכאה אליה הוגשה הבקשה תשתכנע שמבקש הצו הניח יסוד כזה, הגרוש יקבל הזדמנות להגיב לבקשה ולפרט כיצד יובטח תשלום מזונות הילדים.
בפסק הדין השופט שרעבי אמנם הדגיש כי קיימת חשיבות עצומה לתשלום מזונות ילדים, אבל עדיין אין בכך כדי להצדיק הנפקה אוטומטית של צווי עיכוב יציאה מן הארץ מבלי שנשמעה תגובת הגרוש, ואם קיים צורך מבלי שהתקיים דיון בנוכחות הצדדים.
פסק הדין למרות אמירותיו הנחרצות כנראה לא יחולל שינוי דרסטי במדיניות מתן צווים לעיכוב יציאה מן הארץ, ובתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל ימשיכו להוציא צווים שכאלה גם במקרים של היעדר חוב והמזונות משולמים כסדרם. הבשורה שבפסק הדין היא החלתה של נורמה הנראית מובנת מאליה שלפיה הגרוש שמבוקש להוציא נגדו צו עיכוב יציאה מן הארץ יקבל הזדמנות להתנגד לבקשה ולהשמיע את עמדתו תוך שהוא מציג בטוחה לתשלום המזונות.
טיפ פרקטי: העמדת בטוחה
דעו שהדין והפרקטיקה מלמדים שקיימים כלים שונים שבאמצעותם ניתן להתמודד בהצלחה רבה עם צווי עיכוב מן הארץ. כך, למשל, הגרוש יכול להציע להעמיד לטובת תשלום מזונות הילדים בטוחה מתאימה שלא גורמת לו לנזק, כגון עיקול ברישום (היינו עיקול שרק נרשם ללא מימוש) על חסכונות שאין כוונה לעשות בהם שימוש או על דירה שאין כוונה למכור. בתיק שנוהל במשרדנו הצלחנו לבטל צו עיכוב היציאה מן הארץ שהוטל על הלקוח באמצעות עיקול שנרשם על חלק מחסכונותיו הפנסיונים, שבכל מקרה אין לו יכולת לגעת בהם עד הגיעו לגיל הפרישה.
(רמ”ש (חי’) 2723-05-15 פלוני נ’ פלונית)
מאת עוה”ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר
e-mail: alina.k.adv@gmail.com
תגובות למאמר