בסמוך לפני יום השואה התנהל דיון סוער בדף הפייסבוק של קהילה שמתנגדת לשימוש בחלב ובמוצריו. הדיון שימש במה להתכתשות מילולית בין רפתן למספר חברים בקבוצה, כאשר אחד הפעילים הטיח ברפתן את הדברים הבאים:
“בערב יום השואה, לא נשכח שלכל שטן יש שם, ולשטן הזה שלפניכם קוראים ארנון אשרי, והוא גאה במחנה הריכוז והשמדת התינוקות של היטלר שהנאצים בשואת היהודים יכלו רק לחלום עליה. הערב נזכור את אלו שהיו ואינם עוד כולל כל קורבנות שואת בעלי החיים שעודנה. תהיינה נשמותיהם של כל קורבנותיו של השטן בן הבליעל ארנון אשרי, בעבר, בהווה ובעתיד צרורות בצרור החיים”.
הרפתן ביקש לתבוע את עלבונו והגיש תביעת דיבה נגד הפעיל. לטענתו בכתב התביעה, דברי הפעיל עלבו בו והם אף התסיסו את חברי הקבוצה שהצטרפו לגידופים. הפעיל כפר כי הוציא דיבתו של הרפתן וטען שמדובר בהבעת עמדה חברתית עקרונית, וזאת בדרך מקובלת, בנוגע לזוועות שמתרחשות בתעשיות החי. לטענת הפעיל, דבריו ביטאו השקפה לגיטימית, ולא היה פסול בכך שלצורך המחשת הדעה ערך אנלוגיה בין השיטות הנוהגות בתעשיית החי לבין אלה שהנהיג הנאציזם. 
אלא שבית המשפט לא ראה עין בעין עם הפעיל החברתי. פסק הדין קבע כי הנתבע חרג מהמותר והוציא דיבתו של הרפתן. דומה שבית המשפט נרעש בעיקר לנוכח השימוש הפרובוקטיבי של הפעיל בדימויי הנאציזם:
“במדינת ישראל, שנוסדה בין היתר על מנת שתהווה בית ליהודים, בעיקר בשל חיסולם בזוועות השואה אמירות הקושרות בין אדם לנאצים, או בין מעשה, לפעילותם, רגישה ופוגענית יותר מקללה אחרת, חריפה ככל שתהא”.
השופטת ניבה ריב דחתה את טענת הפעיל החברתי כי אמר את הדברים בתום לב (שמהווה הגנה בהתאם לדין), וכן דחתה טענה נוספת – כי לדברי הרפתן עצמו ולדימויים שבהם השתמש הייתה תרומה ניכרת להתלהטות היצרים בדיון. כוונת הנתבע הייתה לכינויים שבהם כינה הרפתן צמחונים: “חסידים שוטים שקונים כל שטות במיוחד כשמתלווה לזה תעמולה בנוסח גבלס…”
התביעה התקבלה והפעיל חויב לשלם קרוב ל-80,000 שקלים.
לדעתנו, אמנם היה מקום לחייב את הפעיל בתשלום פיצויים, שהרי צורת התבטאותו (בשונה מתוכן הביקורת שהשמיע) לא הייתה לגיטימית, אך בה-בעת קשה להתעלם מתרומת הרפתן להקצנת השיח. לדעתנו, סכום הפיצויים שנפסק גבוה מדי.
[ת.א. (שלום – תל אביב) 11289-09-13 אשרי נ’ קורן]
מאת עוה”ד ארתור בלאייר ויצחק איתן (פרנלדס)
תגובות למאמר