אבות גרושים נושאים על גבם עול כלכלי כבד כאשר יחד עם הצורך לשלם על עלות מגורים וכלכלה בנפרד, נוספת לאב הגרוש החובה לשלם מזונות עבור ילדיו הקטינים. שיעורם של המזונות משתנה בהתאם למספר הילדים, ויכול להגיע לאלפי שקלים מידי חודש. רובם של הגרושים מקיימים את חובתם החוקית והמוסרית ומשלמים במועד את מזונות ילדיהם.
אלא שישנם גם אבות הנוהגים אחרת ואינם משלמים. ככל שאב נמנע מתשלום מזונות ילדיו, ולו באופן חלקי, לגרושתו הזכות לפנות אל לשכת ההוצאה לפועל לשם הפעלת הליכי גביה, היכולים לכלול צעדים קשים נגד המשתמט אפילו כדי מאסר. למרות זכות קנויה זו, לעיתים נשים, מסיבות שונות, נמנעות משך תקופה ארוכה מלהפעיל הליכי גביה למרות שהגרוש אינו עומד בחובתו לשלם מזונות ילדיו במלואם.
מה שאותן נשים אינן יודעות כי הימנעות זו יכולה לעלות ביוקר. סעיף 11 בחוק המזונות קובע שאם מי שנפסקו לטובתו מזונות לא החל לפעול לגביית החוב תוך שנתיים, לא ניתן לגבותו אלא ברשות בית המשפט. מדובר בהוראת חוק קשה היוצרת מחסום המונע אפשרות לגבות חוב בגין מזונות לאחר שנתיים מהמועד בו היה אמור להיגבות, ועל מנת שיהיה אפשר לנקוט בהליכי גביה יש לפנות לבית המשפט תוך מתן נימוקים כבדי משקל על מנת שיאשר לפעול לגבייתו.
מקרה שנדון באחרונה (3.5.16) בבית משפט השלום בטבריה מדגים היטב את העניין. מדובר היה בבני זוג שבשנת 2006 חתמו על הסכם גירושין שקיבל תוקף של פסק דין, בגדרו התחייב הבעל בתשלום מזונות עבור שתי בנותיו.
כ-9 שנים לאחר מכן, בשנת 2015, הגרושה פתחה נגד האב תיק בהוצאה לפועל בטענה כי במשך שנים הוא לא שילם את המזונות כסדרם, ונוצר לו חוב משמעותי. הגרוש מיהר והגיש תגובה במסגרתה טען כי הוא שילם את חוב המזונות, ועל זאת הוסיף שבכל מקרה לפי החוק האישה מנועה מלנקוט בהליכי גביה כיוון שחלפו מעל שנתיים מהיווצרות חוב המזונות. לאור טענות הבעל רשם ההוצאה לפועל העביר את התיק לדיון בבית המשפט לענייני משפחה.
בבית המשפט האישה הסבירה שפנתה לגרושה פעמים רבות משך השנים על מנת שישלם את המזונות כסדרם, אולם הוא סירב וטען שמצבו הכלכלי קשה וישלם כשמצבו ישתפר, ורק לאחרונה הבינה שאין בכוונתו לשלם את חובו. על זאת הוסיפה שהגרוש היה מאיים עליה. אלא שהשופט מחמוד שדאפנה לא התרשם מטיעוניה של האישה ודחה את דרישתה.
השופט שדאפנה קבע שהאישה לא הצליחה לשכנע את בית המשפט כי הייתה הצדקה אמתית לשיהוי הניכר בפתיחת תיק ההוצאה לפועל, והסבריה לאיחור אינם סבירים. הייתה לאישה הזדמנות סבירה לנקוט בהליכי גביה, קבע בית המשפט, ומשלא פעלה כנדרש אין לה כיום זכות לגבות חוב העבר של המזונות בחלוף שנתיים מיום שניתן פסק הדין.
תמש (טב’) 12960-12-15 פלונית נ’ פלוני
מאת עוה”ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר
הכותבים לא ייצגו בתיק
תגובות למאמר