במקומות רבים בעולם ניתן להתחתן באופן אזרחי. בני הזוג מכתתים רגליהם אל פקיד העירייה המוסמך או אל שופט, ולאחר טקס קצר מכריזים על נישואיהם ומנפיקים להם אסמכתא מתאימה.
אלא שבמדינת ישראל הדבר עדיין אינו אפשרי, ובמדינתנו להתחתן אפשר רק באמצעות ההליך טקס דתי – היהודים הולכים אל הרבנות, נוצרים פוקדים את הכומר, והקאדי מחתן את המוסלמים. כאשר בני הזוג המאוהבים אינם שייכים לאותה דת הם אינם יכולים להינשא בישראל וכדי לתת נופך רשמי ליחסיהם עליהם לטוס לארץ אחרת.
ומה קורה כאשר האהבה תמה ובני הזוג מעוניינים בפירוק החבילה ורוצים להתגרש? ובכן, גם בעניין זה שולט בישראל הדין הדתי ובני זוג בני אותה דת לשם גירושיהם חייבים לפנות לממסד הדתי אליו הם שייכים, שרק הוא מוסמך להכריז על גירושיהם.
אם בני הזוג אינם שייכים לאותה עדה דתית, כדי להתגרש הם אינם צריכים לטוס לארץ אחרת, ועומדת להם האפשרות להתגרש בישראל אמצעות הליך משפטי שמכונה התרת נישואין. על-פי רוב זהו הליך פשוט וקל יותר מאשר הגירושים הדתיים, ולו מהסיבה שאין צורך להראות קיומה של אחת מעילות הגירושין המוכרות על-ידי אותה דת. כך למשל, ביהדות העובדה שבעל אינו אוהב יותר את אשתו, ולהפך, אינה “עילה לגירושין.
בן הזוג החפץ להתגרש בהליך התרת הנישואין פונה לבית המשפט לענייני משפחה בבקשה מנומקת שאליה מצורפים מסמכים רלוונטיים כגון תעודת נישואין וראיות לדתו של כל אחד מבני הזוג. אם מי מבני הזוג אינו משתייך לדת כלשהי לפי כללי אותה דת (חסר דת), יש לצרף תצהיר של קרוב משפחה.
לאחר קבלת הבקשה, בהתאם לחוק, בית המשפט לענייני משפחה מפנה את התיק לבית הדין הדתי הרלוונטי כדי שיחווה דעתו האם לפי הדת אליה משתייך מי מהצדדים יש צורך בגירושין דתיים. כאשר אחד מבני הזוג יהודי, תופנה שאילתה לבית הדין הרבני הגדול.
את התביעה להתרת נישואים ניתן, כמובן, להגיש בהסכמה כאשר החוק קובע ש”הסכמת בני הזוג תשמש לעולם עילה לגירושין”. אולם כאשר אחד הצדדים מתנגד לגירושים, בית המשפט יראה בקרע בין בני הזוג ובהרס של חיי הנישואין שלהם כעילת גירושין מספקת. הנה, בשונה מהדין הדתי, הדין האזרחי אינו מאפשר כליאת אדם בתוך מערכת נישואין שנכשלה. בית המשפט העליון קבע לעניין זה ש”באופן עקרוני, ראויה לטעמנו התפיסה כי לאחר קריסת מערכת היחסים הזוגית, יש לאפשר לבני הזוג להשתחרר מכבליה של מסגרת נישואין כושלת. יש לאפשר למי שחי זמן רב בנפרד מבן או בת זוגו, לאחר שיחסיהם התמוטטו, לצאת ממסגרת הנישואין”.
לכן יש לשכנע את בית המשפט לענייני משפחה שהקשר בין בני הזוג הנשואים נהרס כליל ואינו ניתן לאיחוי, והוא ייתן פסק דין להתרת נישואין. ומאותו רגע בני הזוג ייחשבו כגרושים וכך יירשמו במשרד הפנים.
ניתן להגיש תביעה להתרת נישואין גם כאשר אחד מבני הזוג נמצא מחוץ לישראל. בנסיבות אלה כמובן שעדיף להגיש את הבקשה בהסכמה, כאשר בן הזוג הנמצא בחו”ל יגיש אל בית המשפט תצהיר מתאים אשר אומת בקונסוליה הישראלית בארץ מגוריו.
אם בן הזוג המצוי שאינו בישראל מתנגד להתרת נישואין, יש להגיש לבית המשפט בקשה שיתיר את המצאת כתב התביעה למקום מושבו. אם בן הזוג המצוי מחוץ לישראל לא יגיב לתביעה, ומבקש התרת הנישואין יוכיח שלנתבע נמסר כתב התביעה, ניתן להגיש בקשה לפסק דין בהעדר הגנה.
כאן נמצא היתרון המשמעותי הנוסף של הליך התרת הנישואין – אין צורך בהסכמה או בנוכחות של אחד מבני הזוג, וככל שמוכחת מודעות להליך והצד השני אינו מגיש הגנה, ניתן לקבל פסק דין בהעדר הגנה, שמשמעותו גירושין בפועל.
תגובות למאמר