בית משפט לענייני משפחה בנצרת
א”פ 49609-05-14 ח.ב. נ’ האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח’
בפני כב’ סגן נשיא, השופט אסף זגורי
בעניין החסוי מר ח.ב.
המבקש א.ב.
נגד
המשיבים 1. האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון
2. י.ב.
פסק דין חלקי
כיצד יש לאפשר רמת חיים ורווחה סבירה לחסוי מצד אחד, לשמור על רכושו וכספיו מצד שני ולאפשר לו ליתן מתנה בחיים לבנו שמשמש לו כאפוטרופוס מצד שלישי – זוהי הסוגייה שבפניי.
א. הבקשה:
1. בפניי בקשת מר א.ב. (להלן : “האפוטרופוס”), בנו ואפוטרופסו של החסוי (מר ח.ב. – להלן “החסוי”) המורכבת משני חלקים נפרדים:
1.1. בחלק הראשון של הבקשה, עותר האפוטרופוס לאשר סל תקציב גבוה מבעבר, להתיר משיכת כספים לרכישת רכב המותאם לחסוי ולמשפחת המבקש וכן לשם רכישת דירה המותאמת לחסוי.
1.2. בחלק השני של הבקשה עותר האפוטרופוס לחייב את אחיו, הוא המשיב 1 (להלן: “י.ב. “) לשלם חובות המגיעים על שם החסוי וכן להסדיר רישום זכויות בנחלה שהייתה שייכת בעבר לחסוי, על שמו, כדי שהחסוי יוכל ליהנות מהטבות שונות.
2. הבקשה הנוכחית הוגשה לאחר שבית המשפט אישר הסכם בעניין רכישת זכויות החסוי במשק חקלאי במושב *** על ידי בנו י.ב. בעבור הסך של 1,400,000 ₪ (להלן : “ההסכם”). הבקשה מעלה לא רק התרת משיכת כספים אלא גם שקילת אפשרות כי חלק מהכספים של החסוי יועברו לבנו “כמתנה”.
3. טענות ועתירות המבקש/האפוטרופוס היו כדלהלן:
3.1. האפוטרופוס טען, כי במסגרת ההסכם, נטל י.ב. על עצמו כל ההתחייבויות שנבעו מהשותפות שהייתה בעבר בין החסוי לבינו ואין כל סיבה שהחסוי יישא בהן.
3.2. עוד הוסיף האפוטרופוס, כי בשל העובדה שי.ב. לא מסדיר רישום הזכויות בנחלה על שמו כיום, נפגע החסוי הואיל ובפני כל הרשויות מופיע כי הוא בעלים של זכויות במשק חקלאי.
3.3. האפוטרופוס טען, כי מאז שאביו עבר לגור אצלו, הוא אינו עובד ונדרש לסעוד אותו ולטפל בו ובמצב דברים זה הידרדר משמעותית מצבה הכלכלי של משפחתו. מנגד, הוא שרוי במעגל שוטה, כיוון שאינו יכול להעסיק עובד סיעודי זר בבית שהוא צר מימדים וקטן מלהכיל אדם נוסף. לכן טען האפוטרופוס, כי יש לאפשר לו למכור דירתו ולרכוש דירה אחרת המותאמת לצרכי החסוי, בין השאר תוך שימוש בכ-400,000 ₪ מכספי החסוי.
3.4. האפוטרופוס עותר עוד להתיר לו לרכוש מכספי החסוי מכונית שתתאים לחסוי ולמשפחת האפוטרופוס. בהקשר זה, נטען, כי לחסוי מגיעה זכאות לרכוש רכב ללא מסים ועל כן יש לרכוש רכב חדש ולנצל ההטבות המגיעות לו ולא להסתפק בחלופות שהוצעו כגון “מוניות”.
3.5. לבסוף נטען על ידי האפוטרופוס, כי בגין כל צעד ושעל בניהול כספי החסוי הוא נדרש לתת דין וחשבון לאפוטרופוס הכללי וכי יש לקבוע סל מחיה שבמסגרתו יוכל להתנהל באופן שוטף ללא דיווחים או בקשות מקדימות.
ב. עמדת ילדי החסוי ו-י.ב. בפרט:
4. לחסוי 5 ילדים בסה”כ (אחד נהרג בשירות צבאי), אחד מהם הוא א.ב. האפוטרופוס והשלושה האחרים מסכימים למבוקש על ידו. הבן י.ב., שרכש המשק החקלאי מאביו מתנגד למבוקש, כאשר ברובד הגלוי הציג טענות לכאורה לגיטימיות שנועדו להגן על אביו החסוי מפני ניצול לרעה על ידי אחיו שהוא האפוטרופוס, אך הרובד הסמוי (שהתגלה באופן מפורש בדיון), עולים המניעים האמיתיים שהם פשוט לפגוע באחיו האפוטרופוס (ואגב כך בחסוי) וכן לגרום לכך שכספי החסוי יישמרו בחייו כדי שיהפכו להיות חלק מעזבונו לאחר שיבה טובה.
5. י.ב. התנגד להשית עליו חבות לשלם חובות כלשהם לרבות הסכומים הנטענים בדיון וטען:
5.1. ראשית, טוען י.ב. , כי מטרת אחיו שמשמש כאפוטרופוס הינה להתעשר על גבו של האב ועל כן יש להעביר ענייני הרכוש לעמותה.
5.2. י.ב. מתנגד למשיכת כספים מחשבון החסוי למטרת רכישת בית או רכב. לדבריו ניתן לשכור דירה ולהתנהל בתחבורה ציבורית. עם זאת במהלך הדיון חזר בו ב”כ של י.ב. מהתנגדות לרכישת הרכב.
5.3. י.ב. טוען, כי האפוטרופוס ממרר את חייו ורודף אותו תוך פרסום לשון הרע אודותיו בפני גורמים ממשלתיים, מסחריים ושלטוניים ופוגע בו באופן שיטתי, בעוד שהוא מילא כל התחייבויותיו על פי ההסכם, הגם שיכול היה לסמוך על מינויו כ”בן ממשיך” במשק של אביו ולהימנע מתשלום של 1,400,000 ₪ עבור קבלת הזכויות בנחלה. י.ב. מוסיף, כי הוא אמנם בעלים של זכויות בנחלה אחרת וכי במסגרת ההסכם היה ידוע לכל, כי את עיתוי רישום הזכויות בנחלה הוא יהיה זה שיבחר והדבר יכול להיעשות גם רק בעוד שנים רבות.
5.4. במהלך הדיון יצאו המרצעים מן השק אחד אחד, בכך שי.ב. התנגד להעברת כספים במתנה מהחסוי אל האפוטרופוס בטענה ש”אחרי מה שהם עשו לי, אני לא מסכים לזה” (עמ’ 7 שורה 13 לפרוטוקול) ובהמשך אומר בא כוחו ללא כל היסוס : “בסופו של יום גם המשיב 2 יורשו של החסוי, לכן לי.ב. יש אינטרס לשמור על החסוי” (שם שורות 26-27 לפרוטוקול).
ג. עמדת ב”כ היועמ”ש:
6. עמדת ב”כ היועמ”ש הייתה כדלהלן:
6.1 ב”כ היועמ”ש לא נקטה עמדה בסכסוך בין האחים לגבי הטענות לחוב הכספי למע”מ.
6.2. ב”כ היועמ”ש סבורה, כי תקציב החסוי נכון להיום בסך 7,500 ₪ בחודש אמור בהחלט להספיק לו לכסות כל צרכי החסוי וכן להחזר הוצאות האפוטרופוס, כאשר הוצאות החסוי השוטפות אינן עוברות הסך של 2,000 ₪ בחודש. לעתיד לבוא וככל שהחסוי ישכור שירותי עובד סיעודי זר, תישקל הגדלת תקציב באם תוגש בקשה מתאימה.
6.3. באשר לעתירות האפוטרופוס למשיכות כספים מכספי החסוי, נטען כי יש להגיש בקשות מתאימות; בעניין הרכב לא הועלתה התנגדות עקרונית ובעניין רכישת בית אחר נטען, כי יש לשמור על כספי החסוי למקרה שהמבקש לא יעמוד בנטל הלוואת משכנתא ויפונה עם משפחתו ועם החסוי מהדירה.
ד. עמדת החסוי ומשקלה:
7. עוד בטרם פתיחת הדברים יש לציין כי מדובר במקרה שבו החסוי שסובל מדימנציה קלה ופגיעה קוגניטיבית וכן מושפע מאוד ממצבים רגשיים, בהחלט יכול להביע עמדתו ורצונו, כאשר יש לזכור שמי שטען שהוא כלל לא זקוק לאפוטרופוס היה לא אחר מאשר בנו י.ב. . בתסקיר סעד שהוגש לפני כשנה בתיק מינוי האפוטרופוס דיווחה העו”ס לסדרי דין, כי ניהלה שיחה שוטפת עם החסוי וכי הוא מתמצא היטב בנעשה סביבו והשיב לעניין, הגם שהוא מתקשה מעט בדיבור (עמ’ 2 פסקה 2 לתסקיר מיום 17/11/13).
8. החסוי אמנם זקוק לאפוטרופוס שינהל את ענייניו (בעיקר כדי שהדבר לא יסעיר אותו עוד יותר), אך ללא ספק הוא אינו פסול דין. ייתכן שהוא רגיש ונרגש כאשר נדרש לטפל בענייניו הכספיים, אך הוא עדיין מסוגל לקבל החלטות הנוגעות לכספים אלו או לכל הפחות להביע עמדתו ביחס לכך. הוא יכול להביע עמדתו בנושאים הנוגעים לו והעומדים על הפרק. הוא נכח במהלך כל הדיונים בעניינו ואף בית המשפט מתרשם, כי הבין את המתרחש סביבו.
9. הנה כי כן, החסוי אמנם אדם מבוגר שניתן להגדירו כמי שאינו מסוגל לנהל את חלק מענייניו וזקוק לאפוטרופוס לשם כך, אך עדיין יכול ורשאי להשתתף בהחלטות הנוגעות לרכושו ו/או לענייניו.
10. החסוי חש אסיר תודה לבנו א.ב. המשמש כאפוטרופוס לגופו ולרכושו. הוא מספר על מערכת היחסים בהתרגשות גדולה. מצד שני, הוא כואב את כאב משפחת בנו בשל הנטל הכלכלי שרובץ לפתחה בשעה שהאפוטרופוס אינו מסוגל לעבוד בשל הצורך לסעוד ולטפל בחסוי רוב שעות היום (משעה 14:00 החסוי בבית האפוטרופוס).
11. כאשר נשאל החסוי, לא זו בלבד שהסכים כי ייעשה שימוש בכספיו לרכישת בית גדול יותר עבור בנו א.ב., ולרכישת רכב, אלא דומה שהיה נכון להעניק כספים אלו במתנה לבנו.
12. זה המקום לציין, כי בשנה האחרונה עבר החסוי אירוע מוחי שגרם לו לשיתוק חלקי ולאחר הדיון הסוער האחרון עבר למרבה הצער אירוע מוחי נוסף כפי שדווח על ידי האפוטרופוס.
ה. תסקיר הסעד והמלצותיו:
13. יש לציין, כי זהו תסקיר שני שמגישה העו”ס לסדרי דין מ*** ביחס לחסוי תוך שנה וניתן לומר, כי כבר צברה היכרות עם החסוי.
13.1. התסקיר תיאר את משפחת האפוטרופוס כמשפחה המונה 5 נפשות (החסוי, אשתו ועוד 3 ילדים קטינים) המתגוררת עם החסוי בדירת בת 4 חדרים (3 חדרי שינה וסלון) ב***.
13.2. העו”ס תיארה את טיפולו המסור של האפוטרופוס באביו החסוי ואת העובדה, כי בשל כך אינו יכול לעבוד והמשפחה נדרשת להתקיים מהשתכרותה של אשת האפוטרופוס בלבד ולכן מצבה הכלכלי של המשפחה אינו שפיר.
13.3. לחסוי כספים שקיבל כתוצאה מההסכם בו מכר זכויותיו לי.ב. ואין סיבה שלא ייעשה שימוש בכספים אלה בחיי החסוי כך שיחיה ברווחה. בהקשר זה פירטה העו”ס כי למעט הבן י.ב. , לא מעוניינים יתר הילדים כי יישמר כסף אצל החסוי לאחר שיבה טובה, מקום שהוא יכול בחייו להשתמש בכספים אלה וכך ליהנות מתנאי מחיה טובים יותר.
13.4. החסוי, כעולה מדבריו בפני העו”ס, מתוסכל מכך שיש לו 1,400,000 ₪ בבנק אך אינו יכול לעשות שימוש בכספים אלה לרווחתו.
13.5. העו”ס אינה מצדדת בבקשת י.ב. למנות אפוטרופוס חיצוני לרכוש וסבורה שיש להיענות בדחיפות לבקשת האפוטרופוס לאפשר לו לרכוש, מכספי מכירת הדירה הנוכחית ותוספת מכספי החסוי, דירת קרקע גדולה בה יגורו האפוטרופוס ובני משפחתו וכן חסוי ועובד סיעודי זר. בעניין רכישת רכב, לא הגיעה העו”ס למסקנה חד משמעית.
ו. דיון והכרעה:
ו.א. רכישת דירה עבור האפוטרופוס והחסוי תוך שימוש בכספי החסוי :
14. לאחר עיון בכל הכתבים שהוגשו בתיק זה על ידי הצדדים והעו”ס, באתי לכלל דעה, כי יש להיעתר לרוב המכריע של עתירותיו של האפוטרופוס, כאשר חלקן הגדול נתמך על ידי החסוי, העו”ס לסדרי דין ועל ידי יתר ילדיו (אחיו של המבקש) וזאת כאשר התרשמתי, כי היענות בחיוב למבוקש הינה לא פחות מאשר כורח המציאות מבחינת סיפוק צרכי החסוי והאפוטרופוס שלו שכרוכים אלה באלה.
15. יש לפתוח ולומר, כי בנו של החסוי לקח על עצמו מטלה לא פשוטה של טיפול וסיעוד באדם מבוגר וסיעודי. מעבר לכך, מדובר גם במגורים משותפים של האפוטרופוס עם החסוי בבית האפוטרופוס, בית שהוא קטן מלהכיל אנשים נוספים ושהיית החסוי באה על חשבון בני משפחתו של האפוטרופוס. כלשון העו”ס לסדרי דין, סדר החיים הנוכחי אינו נכון עבור האפוטרופוס ובני משפחתו – החסוי אינו יכול לעבוד. לא ניתן להביא עובד סיעודי זר (בשל היעדר מקום בבית) והכל סובלים בשל כך. יוער, כי ללא עובד סיעודי זר לא יכול האפוטרופוס לצאת לעבודה וכך נמצאים הוא, החסוי ומשפחתו במעגל שוטה. האפשרויות הן לשכן החסוי בדיור מוגן (בית אבות גריאטרי), או לשכור דירה גדולה יותר בה יגור עם האפוטרופוס ומשפחתו, או שהאפוטרופוס ירכוש בעצמו דירה גדולה יותר ואז מתעוררת השאלה, האם וכיצד יש להגן על השקעת כספי החסוי בדירה זו והאם עליה להירשם באופן חלקי על שם החסוי.
בדיון שנערך בפני, הסביר החסוי, כי הוא מעוניין ליתן כספיו לבנו שמשמש כאפוטרופוס ודומה כי אף היה נכון ליתן הרבה יותר משביקש בנו. האפוטרופוס הודיע כי לאחר שערך בדיקה מתאימה של שווי דירתו ושווי דירה המתאימה לצרכי המשפחה והחסוי, הוא מבקש למשוך מכספי החסוי 400,000 ₪.
עולה השאלה, האם דירה חדשה כאמור צריכה להירשם על שם החסוי אם לאו? אם התשובה בחיוב, עלולה לעלות בעתיד (לאחר פטירה בשיבה טובה של החסוי) שאלת פירוק השיתוף בדירה, כאשר האפוטרופוס עלול למצוא עצמו מוכר הדירה לשם כך.
16. גם אם וכאשר ירכוש האפוטרופוס דירה גדולה יותר וגם כאשר יסתייע להעסיק עובד זר, נטל הטיפול בחסוי יישאר משמעותי לאור המגורים המשותפים וכך גם אי הנוחות הכרוכה בכך למשפחת החסוי. לדברים אלה אין מחיר כספי, אך הם אינם מובנים מאליהם. מעבר למצווה המוסרית שלקח על עצמו האפוטרופוס וכאשר החסוי עצמו מבקש להוקיר תודה לבנו, ראוי בנסיבות המקרה ליתן לכך גם ביטוי כספי, חוזי ושיפוטי.
17. העו”ס סבורה, כי כל עוד האפוטרופוס ובני משפחתו דואגים לכך שכספו של החסוי יספיק לו לכל ימי חייו היא לא רואה בכך ניגוד עניינים. איני רואה עין בעין עמה. לא ניתן להתעלם מהעובדה שהאפוטרופוס חב חובת נאמנות מוגברת כלפי החסוי. אמנם בנסיבות המקרה שבפניי, האפוטרופוס הוא בנו של החסוי וקרובו, הוא לא ניתן להתעלם מהעובדה שהוא אפוטרופסו.
18. אמנם, כאשר אדם מתמנה כאפוטרופוס לחסוי הוא צריך להיזהר שלא להיקלע למצב של ניגוד עניינים. המקרה הנוכחי הוא מקרה מובהק של ניגוד עניינים מובנה (האפוטרופוס מעוניין לרכוש דירת קרקע גדולה שלא היה רוכש אלמלא מינויו, ועניין זה מעלה שאלת שימוש בכספי החסוי שהאפוטרופוס לכאורה אחראי לעליהם). אלא שמדובר בנסיבות שבהן ניגוד העניינים הינו בלתי נמנע שעה שמלכתחילה עת מונה המבקש כאפוטרופוס היה ברור וידוע, כי החסוי יגור אצלו וזו הייתה ועודנה בקשתו של החסוי שמסוגל להביע רצונו. גם גודל הדירה היה ידוע לכל וכך גם ההרכב המשפחתי של האפוטרופוס. ייתכן שאחד הנעלמים היה מידת תשומת הלב והיקף הטיפול הסיעודי שנדרש היה בחסוי והתגברותו לאור החמרה במצבו, אך עם זאת סוגיית דילמת ו/או ניגוד העניינים האפשרי היו ברקע גם בעת מינוי המבקש כאפוטרופוס על אביו.
19. לכאורה, ניתן היה להסתפק בבקשת אישור פעולה של האפוטרופוס לעשיית שימוש בכספי החסוי תוך מתן הוראות מתאימות שתאפשרנה שמירת עניין החסוי (כגון רישום חלק מזכויות הבית החדש שירכוש האפוטרופוס על שם החסוי). אלא שבית המשפט מוצא, כי אפשרות זו פוגעת ברצון החסוי המעוניין ליתן מתנה לאפוטרופוס ובוודאי שלא היה רוצה שכספיו יגיעו בדרך כלשהי לבנו י.ב. (גם לא כעזבון). וכן פוגעת אפשרות זו בקניין של האפוטרופוס באופן שאולי הוא בלתי מידתי, שהרי אם ייקבע שלחסוי חלק בדירת האפוטרופוס, י.ב. יוכל לעתור כיורש, לפירוק השיתוף בדירה זו וזה גם רצונו המוצהר במהלך הדיון שלפניי. על כן, יש לחתור לפתרון שיפוטי שיגן על כספי החסוי וזכויותיו (לרבות רצונו ליתן מתנה לבנו) מחד גיסא, לא יהיה בלתי מידתי מבחינת האפוטרופוס מאידך גיסא ולא ישחק גם לידיו של י.ב. בניגוד לרצון החסוי שככלות הכל על כספיו מדובר.
20. דילמה זו של הימצאות המבקש בניגוד עניינים (כאפוטרופוס החב חובות נאמנות כלפי אביו החסוי אך גם כבן שאביו רוצה להעניק לו מתנה כספית) מצריכה דיון משפטי דו שלבי: תחילה יש לברר שאלת כשרותו של החסוי ליתן מתנות לבנו שמשמש כאפוטרופוס ולאחר מכן, יש לבחון האם ועד כמה הדבר משרת את טובתו (גם אם הוא כשיר וזאת מפאת הזהירות הגלומה בתלות הרבה של החסוי באפוטרופוס).
21. בפסק הדין שניתן בע”א 4377/04 גורן הולצברג נ’ אביבה מירז, פ”ד סב(2) 661 נדונה כשרותו של חסוי לצוות וליתן הוראות בדבר מוטבים לקופת גמל. קביעת דעת הרוב הייתה, שכל עוד חסוי לא הוכרז “פסול דין” הוא כשיר לכאורה לצוות וליתן הוראות לקופת גמל בעניין רכושו והכל גם אם מונה לו אפוטרופוס בשל העובדה שבית המשפט קבע שהוא “חסוי” וכך בלשון פסק הדין:
“מקום שעסקינן בחסוי שאינו פסול דין כבענייננו, הרי שעל פניו החסוי כשר לפעולות משפטיות, לרבות עשיית צוואה, בכפיפות למגבלות שבחוק הירושה. ואכן, סעיף 26 לחוק הירושה קובע את בטלותה של צוואה שנעשתה על ידי קטין או פסול דין. אין הוא קובע הוראה דומה ביחס ל”חסוי סתם”, כל עוד זה יודע להבחין בטיבה של הצוואה. אם כשר חסוי שאינו פסול דין לעשות צוואה, הרי שכשר הוא גם ליתן הוראה לחשבונו בקופת גמל. איני רואה טעם של ממש להבחין בין שתי הפעולות לעניין זה.”
22. עניין דומה נדון בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים (עז’ (י-ם) 40080/04, עיזבון המנוחה ב.ה. ז”ל נ. ע.מ. ואח’, ניתן ביום 26.6.2008 ופורסם במאגרים [פורסם בנבו]) ושם קבע כבוד השופט בן ציון גרינברגר כדלהלן:
“בענייננו, המנוחה לא הוכרזה פסולת דין. אמנם, למנוחה מונתה אפוטרופסית (הקרן לטיפול בחסויים). ברם, מעיון בסעיף 33 לחוק הכשרות עולה, כי פסלות דין היא רק אחד המקרים בהם ניתן למנות לאדם אפוטרופוס. בסעיף 33(4) לחוק הכשרות נקבע שניתן למנות אפוטרופוס לאדם “שאינו יכול, דרך קבע או דרך ארעי, לדאוג לענייניו, כולם או מקצתם ואין מי שמוסמך ומוכן לדאוג להם במקומו”. העובדה שהחסוי “אינו יכול…לדאוג לענייניו” היא אשר תביא למינוי כאמור, ברם אין בכך כשלעצמו להביא למסקנה ולקביעה המשפטית שיש לבטל כליל את כוחו של החסוי לנקוט בפעולות בעלות משמעות משפטית, שזו משמעות הקביעה שבן אדם הינו פסול דין. אי לכך, אין חפיפה בין מינוי אפוטרופוס מכוח סעיף 33(4) לחוק הכשרות לבין קביעת סטאטוס של אדם כפסול דין, ועל כן, אין בעצם מינוי אפוטרופוס לפי הוראות החוק הנ”ל כדי לפגוע בכשירותו של החסוי, ובכלל זה, כשירותו לערוך צוואה. במקרה שחסוי עורך צוואה, תהא הצוואה תקפה אם נעשתה בנקודת זמן שבה ידע המנוח להבחין בטיבה, אף אם לפני כן או אחרי כן, השתנה מצבו. בחינתו של בית המשפט תיעשה על פי מבחן גמיש ונקודתי, בו תיבחן השאלה, האם היה המצווה מודע למהות מעשיו ולתוצאותיהם”
23. אם כך נאמר לעניין יכולתו של חסוי לצוות בבחינה שיפוטית רטרוספקטיבית, קל וחומר לטעמי, כאשר מדובר בבחינה שיפוטית של רצון של חסוי ליתן מתנה בעודו בחיים ; להבדיל מהמקרים של בחינה למפרע אם החסוי היה כשיר אם לאו, במקרה של נכונות החסוי ליתן מתנה יכול בית המשפט להתרשם בזמן אמת מהחסוי, רצונו, תלותו וכשירותו. זאת ועוד קל יותר לכאורה “לאשר” מתנה בחיים של סכום מוגדר למטרה מוגדרת מאשר צוואה החלה על מכלול רכושו של אדם וקובעת הסדרים משפטיים מורכבים (יורש אחר יורש, יורש על תנאי וכיו”ב) הוסף על כל העובדה שבית המשפט יכול להתרשם בזמן אמת ובאופן בלתי אמצעי מהחסוי המסכים ליתן המתנה ותמצא כי ככלל, ניתן בהחלט לאשר מבחינה שיפוטית מתנה בין החסוי לבין האפוטרופוס, גם בנסיבות של ניגוד עניינים ביניהם.
24. העברות הכספים הן פעולות משפטיות בין החסוי לבין האפוטרופוס, לגביהן יש לבחון את כשירותו של החסוי ואת גמירות דעתו. גם כאשר עסקינן במתנה מצד החסוי, גם אז מתחייבת גמירות דעת. מתנה מהווה אף היא חוזה ואחד מיסודותיה הוא גמירות דעת להקניית המתנה. יתרה מכך, לגבי מתנה מתחייבת בדיקה קפדנית במיוחד של גמירות הדעת (ע”א 7051/93 האפוטרופוס הכללי נ’ איתן גולדברג (לא פורסם, [פורסם בנבו], ניתן ביום 20.7.1995). אמנם גם לגבי חוזה מתנה הבטחת ציפיותיו של מקבל המתנה הינה אינטרס ראוי להגנה. המתנה היא חוזה והציפיות של שני הצדדים הן אינטרס מוגן. אולם בחוזה החד צדדי מתחייבת רמה גבוהה יותר של הוכחה של גמירת הדעת, משום שגובר האינטרס להגן על מעניק המתנה וקל וחומר כאשר עסקינן בנותן מתנה שהוא חסוי ומקבל מתנה שהוא אפוטרופסו. כאן יש צורך לא רק לברר גמירות הדעת, אלא לוודא חלופות וכן שגמירות הדעת אינה נובעת אך ורק או בעיקר מהתלות באפוטרופוס. אין מדובר במהלך שיפוטי פשוט ונדרשת היכרות עם החסוי ועם יחסיו מול האפוטרופוס.
25. רוצה לומר, כי אין מדובר בחופש חוזים אמיתי בו נראה רצונו של כל צד כרצון חופשי מלחצים ותנאים כלשהם. בוודאי לא כאשר החסוי גר עם האפוטרופוס ותלוי בו בכל צעד ושעל וכאשר החסוי כבר הוגדר ככזה על ידי בית המשפט לפי סעיף 33(4) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ”ב – 1962 (קרי כמי שאינו מסוגל לנהל ענייניו, כולם או חלקם). בנסיבות שכאלו, מן הראוי הוא להתחשב ברצון החסוי אך גם להגן עליו מפני רצונו זה. לאפשר לו לממש מתן כספים לבנו, אך להבטיח את זכויותיו. לאפשר שהכספים יינתנו בסופו של יום כמתנה גמורה ולא יהוו חלק מעזבון שיגרום נזק לאפוטרופוס.
26. הדרך הראויה היא איפוא לראות בהתקשרות בין החסוי לבין האפוטרופוס כהסכם מתנה על תנאי בפיקוח בית המשפט כאשר התנאים הם כמה: ראשית, שאכן תירכש דירה על שם האפוטרופוס עם ביטוי ברישום של הערת אזהרה המבטיחה החזר השקעת כספי החסוי ומניעת מכירת הבית על ידי האפוטרופוס ללא אישור שיפוטי. שנית, כל עוד החסוי בחיים, הכספים שהוא מעניק ישמשו כהלוואה עומדת שהאפוטרופוס אינו חב להשיבה (אלא אם כן, החסוי יעזוב את הדירה ויצטרך את כספי ההשקעה). שלישית, עם פטירת החסוי, תהפוך ההלוואה למתנה מוגמרת ולחלק מרכוש האפוטרופוס.
27. בכך יתאפשר לחסוי לממש רצונו וליתן כספים לבנו האפוטרופוס מצד אחד. מצד שני, בית המשפט ימשיך לפקח על אופן השימוש בכספים ועל כך שיבטיחו מגורים ברווחה לחסוי וכן כי הנכס שיירכש יירשם בחלקו על שם החסוי. מצד שלישי, לאחר שיבה טובה, יוגשם רצונו המלא של החסוי וגם ייעשה צדק בכך שהכספים שנותן החסוי לבנו לא יהפכו חלק מעזבון שלכאורה מגיעים או עשויים להגיע ממנו כספים לבנו י.ב. , כאשר החסוי הביע מפורשות סלידה וסירוב כי יקבל ממנו דבר מה.
ו.ב. סוגיית חוב המע”מ על שם החסוי:
28. בהקשר זה, פרשנות הסכם מכירת המשק החקלאי על כל הנלווה לו לידי י.ב. מביאה באופן חד משמעי לקבלת עמדת האפוטרופוס, כי על י.ב. לשאת בחוב ולא על החסוי.
29. בסוגייה זו לשון הסכם המכר בין החסוי לבין י.ב. ברורה. סעיף 3 להסכם קובע כי אם אישור ההסכם על ידי בית המשפט י.ב. ייטול על עצמו את מלוא ההתחייבויות הנובעות מהנחלה ויישא בלעדית בכל חוב ו/או זכות הקשור בנחלה לרבות חוב לרשויות המס ולכל גורם אחר הקשור בנחלה.
30. בסעיף 8 נרשם כי כל חוב הנובע מחשבון משותף של החסוי וי.ב. בבנק לאומי יחול על י.ב. בלבד.
31. בעמ’ 3 שורה 8 לפרוטוקול אישור ההסכם בין החסוי לבין י.ב. הודיע ב”כ של האחרון כי מרשו נכון לקחת על עצמו כל החובות בהתאם להסכם והוא גם יוכל לעמוד בהם מבחינה כספית בנוסף לתשלום המגיע לחסוי בגין שווי הנחלה. י.ב. הבטיח עוד שאביו יוצא מהמושב כלשונו עם “אפס חוב, אני לוקח הכל על עצמי” (עמ’ 4 שורה 9 לפרוטוקול מיום 16/10/13).
32. הניסיון של י.ב. להיתלות במועד אישור ההסכם כמועד שממנו ואילך שוב אינו חב בחובות העבר אינו יכול לעמוד במבחן הביקורת. הוא עצמו הסכים ליטול על עצמו כל החובות הנובעים מהמשק, בין אלה שנכללו במפורש בהסכם ובין אחרים. ברור שבעת ניהול המשק, החסוי לא היה מעורב כלל בפעולות הכספיות והניהוליות. הניסיון לומר כעת שהחסוי אחראי לשלם חובות מהתקופה בה נוהל המשק על ידי י.ב. בשותפות עם החסוי, טובל בחוסר תם בל משווע. ההסכם קובע מפורשות, כי כל חוב, לעבר, הווה ועתיד ישולם על ידי י.ב. ועל כן חוב המע”מ נשוא תיק ההוצאה לפועל יחול עליו. אציין כי גם הנאמן שניסח את ההסכם עבור הצדדים סבר כך במסגרת הודעתו לבית המשפט מיום 4/11/14.
ו.ג. סוגיית הרכב:
33. החסוי זכאי להטבה משמעותית ממשרד הבטחון בדמות רכישת רכב ללא מסים, מדובר בהנחה של עשרות אלפי שקלים שהחסוי לא יוכל לקבל אם ישכור רכב או יעשה שימוש בתחבורה ציבורית. הכל מסכימים (גם י.ב. ), כי בנסיבות העניין וכאשר ממילא הרכב יירכש ויירשם על שם החסוי, יש לאשר משיכת כספים לצורך כך.
ז. סיכומו של עניין:
34. הדילמה המרכזית במקרה שלפניי היא כיצד להגשים רצון החסוי, לשקול בחיוב בקשת האפוטרופוס ובה במידה להימנע מפגיעה עתידית אפשרית בחסוי.
35. בכל הנוגע למשיכת סך של 400,000 ₪ מכספי החסוי לצרכי רכישת דירה, נמצא איפוא פתרון חוזי בפיקוח שיפוטי – בית המשפט מאשר לאפוטרופוס למשוך 400,000 ₪ מכספי החסוי לצרכי רכישת דירת קרקע מרווחת שתאפשר מגורים לחסוי ולעובד סיעודי זר (וכמובן לכל יתר בני המשפחה של האפוטרופוס). הכספים יהוו הלוואה עומדת וכל עוד החסוי חי בבית שיירכש, לא יחוב האפוטרופוס בהחזר הכספים. לאחר שיבה טובה, ההלוואה העומדת תהפוך למתנה ותבוטל הערת אזהרה להבטחת החזר הכספים.
האפוטרופוס יגיש לבית המשפט הסכם מכר לרכישת בית כאמור תוך 90 יום מהיום.
36. בכל הנוגע לרכישת רכב, אני מאשר לאפוטרופוס משיכה של עד 120,000 ₪ לרכישת רכב המתאים לצרכי החסוי ולצרכי משפחת האפוטרופוס גם יחד ובתנאי שברכישת הרכב יממש החסוי כל ההטבות המגיעות לו ממשרד הבטחון. הרכב יירשם על שם החסוי ויהיה בשימוש האפוטרופוס ובת זוגו בלבד. האפוטרופוס יגיש תוך 90 יום אסמכתא המעידה על רכישת הרכב.
37. אין מקום להגדיל תקציב החסוי או לקבוע החזר הוצאות לאפוטרופוס. ככל שיהא בכך צורך בעתיד לאחר שכירת שירותי עובד סיעודי זר יגיש האפוטרופוס בקשה לאפוטרופוס הכללי במישרין.
עם זאת מובהר, כי האפוטרופוס אינו צריך אישור בית המשפט באשר לשימוש בכספים השוטפים של החסוי מקצבאות והוא יכלכל החסוי, יספק סל מחייתו ויתר צרכיו שלו והחזר הוצאותיו מתקציב זה.
38. אני קובע כי חוב המע”מ בסך 16,459 ₪ לטובת מע”מ בתיק הוצאה לפועל מספר 509974-11-14 יחול לפתחו של י.ב. שמחוייב בתשלומו. ככל ששולם מכספי החסוי, מחוייב י.ב. להשיבם לחסוי תוך 7 ימים מהיום.
39. י.ב. רשאי שלא להעביר הזכויות בנחלה על שמו עד לשיבה טובה של החסוי בהתאם להוראות ההסכם.
40. האפוטרופוס יימנע מפנייה לרשויות שיש בה פרסום לשון הרע כנגד י.ב. או שיש בה כדי לפגוע בזכויותיו וי.ב. יימנע אף הוא מפנייה לרשויות שיש בה פרסום לשון הרע כנגד החסוי או האפוטרופוס או אם יש בה כדי לפגוע בזכויותיהם ודין חיוב זה כדין צו מניעה קבוע.
41. על האפוטרופוס להגיש תוך 90 יום מהיום הסכם רכישת דירה על יסוד האמור לעיל וכן מסמכים המעידים על רכישת הרכב.
ניתן לפרסום ללא פרטים מזהים של הצדדים.
ניתן היום, ו’ בטבת התשע”ה, 28 בדצמבר 2014, בהעדר הצדדים.
תגובות למאמר