במדינת ישראל, בכל הקשור לגירושין, חלים כללים וחוקים השונים ממקומות רבים בעולם. הסיבה נעוצה בכך שעל חלק מהנושאים שעולים בהליך הגירושין חל באופן בלעדי החוק הדתי בהתאם לדתו של המתגרש – כך על בני זוג יהודים החפצים להתגרש חלה ההלכה.
באופן כללי ניתן לומר שבמסגרת כל הליך גירושין בישראל מוסדרים כ-4 נושאים עיקריים. נסקור אותם בתמצית:
- הגירושין עצמם:
על בני זוג יהודיים שנישאו באופן דתי (בין בישראל ובין בחו”ל) וכעת מעוניינים להתגרש חל הדין הדתי. בהתאם לחוק, לבית הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בעניין הגט. כלומר, לא ניתן לדון בענייני הגט עצמו (במובחן מיתר ענייני הגירושין שיפורטו להלן) אלא בבית הדין הרבני. כחלק מהדיון בגט עצמו נידונים גם ענייני הכתובה ומזונות אישה.
על פי ההלכה לא ניתן להתגרש רק מפני שאין אוהבים יותר את בן הזוג, אלא חייבת להתקיים סיבה המוכרת על-ידי ההלכה כמצדיקה גירושין (“עילת גירושין”). בין הסיבות העיקריות ניתן למצוא בגידה בבן הזוג, סירוב או היעדר יכולת לקיים יחסי אישות, אלימות, התמכרות לסמים, הימורים ואלכוהול. ככל שבית הדין משתכנע בקיומה של עילה אזי יינתן פסק דין המחייב את הגבר למתן גט ומחייב את האישה לקבל את גיטה. הפרת פסק הדין משמעותה סרבנות גט וגוררת סנקציות. 
יצוין שבני זוג יהודיים אשר נישאו בנישואין אזרחיים בחו”ל (בישראל, כידוע, לא ניתן להינשא שלא דרך הרבנות) ורוצים להתגרש בישראל, עדיין חייבים לעבור דרך בית הדין הרבני לשם קבלת מה שמכונה “גט לחומרא”, כאשר גט זה אינו דורש הוכחה של עילת גירושין.
- חלוקת רכוש:
על עניין זה חל הדין האזרחי (הלא דתי), ובעיקר חוק יחסי ממון בין בני זוג. על פי הדין, כל הנכסים, ובכלל זה גם החובות, שצברו בני הזוג יחד במהלך הנישואין מאוזנים ביניהם באופן שווה. דעו שבמסגרת הנכסים נכללים לא רק דירה, רכב וחסכונות אלא גם זכויות פנסיה, מוניטין, זכויות בעסקו של בן הזוג ועוד. עניין חלוקת הרכוש נתון ב”סמכות מקבילה” של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני, כלומר יכול להידון בכל אחד מהם.
- משמורת ילדים:
עת שלבני זוג המתגרשים יש ילדים קטינים עולה הצורך להכריע לגבי הסדרי ראייתם את הוריהם. כך למשל עולות השאלות האם יהיו במשמורת משותפת של שני ההורים? עם מי והיכן יגורו? מתי ההורה שאינו משמורן יראה את ילדיו? מה קורה בחגים ובחופשות? גם עניין זה נתון בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני, כלומר יכול להידון בכל אחד מהם.
- מזונות ילדים:
על פי החוק עניין מזונות הילדים, שבהם בדרך כלל חייב הגבר, נקבע בהתאם לקבוע בדין הדתי. בעניין זה נדונה השאלה איזה סכום יהא הגבר חייב להעביר לגרושתו כמזונות עבור ילדיו. הסכום משתנה, כמובן, בהתאם לנסיבות העניין כמו מספר הילדים, גובה השתכרותם של בני הזוג, האם הילדים מצויים במשמורת משותפת ועוד. גם עניין זה נתון בסמכות מקבילה של בית המשפט לענייני משפחה ושל בית הדין הרבני, כלומר יכול להידון בכל אחד מהם. ראוי להדגיש כי הדין ובתי המשפט, שעקרון טובת הילד מנחה אותם, סולדים באופן חמור ממצב שבו ילדים קטינים נותרים ללא מזונות ומניסיונות להתחמק מתשלומם.
חשוב להבין שארבעת הנושאים לעיל יכולים להיות מוסדרים גם במסגרת הסכם בין המתגרשים, כאשר חובה להביא הסכם זה לאישור על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני.
מאת עו”ד יצחק פרנלדס ועו”ד ארתור בלאייר
תגובות למאמר